אתמול (שני) הלך לעולמו שלמה הרשקוביץ, אחד מהאנשים היותר אהובים על תושבי שכונת דניה, ולא רק. הרשקוביץ נקבר בחלקת הגלמודים בבית העלמין תל רגב, ללא בני משפחה אך עם כ-30 מנחמים שחלקו כבוד אחרון למי שעבד כשומר במועדון הספורט השכונתי במשך יותר מ-30 שנה ונפטר בגיל 67.
כך כתבה אתמול מירי רבינוביץ' בדף הפייסבוק שלה: "אתחיל מהסוף. שלמה נקבר היום בתל רגב בחלקה של גלמודים. הוא היה גלמוד. זה ממש העציב אותי לשמוע. מה זה אומר? שהוא היה לבד בעולם. לא היתה לו משפחה, ההורים נפטרו ממזמן, לא היו לו חברים. לא כי הוא לא היה חביב, אלא בגלל שהוא היה על הרצף והיה קשה לו ליצור קשרים חברתיים. למי שמכיר את מועדון הספורט בדניה, שלמה הוא מאבני היסוד של המקום. אין מי שלא מכיר אותו. כל יום הוא היה מגיע לעבודה, חרוץ, לא מסתכל על השעון, נשאר כמה שצריך. אז נכון, לא היו לו משפחה וחברים אבל לאנשים היה אכפת".
מי שגילה את דבר מותו של הרשקוביץ הוא מנהל המועדון שלומי נחשול, שיצא לחפש אותו בביתו לאחר שלא ענה לטלפונים. "ביום שישי לפני שבוע וחצי שלמה הרגיש לא טוב", משחזר נחשול, "הוא הגיע לעבודה בקטע של מסירות למרות שחטף התקף לב. שלחנו אותו לבית החולים, ובימים ראשון ושלישי שלאחר מכן הוא עבר צנתורים. ביום רביעי הוא השתחרר, ולמחרת הוא הודיע לי שהוא רוצה לחזור לעבודה בשישי, אבל סירבתי וביקשתי ממנו להישאר לנוח. הוא סיפר לי שיש לו תור לרופא המשפחה ביום ראשון ושהוא מתכנן לא לומר לו כלום על מה שעבר עליו, שחלילה לא ירשום לו חופשת מחלה. זה היה שלמה, מסור כל כך לעבודה".
ואז הוא לא הגיע?
"ביום ראשון חיפשתי אותו כל היום והוא לא ענה, אז אתמול נסעתי אליו הביתה לקרית מוצקין. מצאתי בית נעול, אז ניגשתי לתחנת השיטור הקהילתי שנמצאת ברחוב. הוזעקו כוחות הצלה, מד"א, כיבוי אש ואנשי רווחה מהעירייה, שפרצו את הדלת ומצאו אותו מת".
עצוב. הוא היה אהוב כל כך, ויחד עם זאת גלמוד כל כך.
"זה עצוב מאוד. שלמה היה איש עם לב זהב שגידל פה דורות של ילדים. הוא היה דואג להם, מביא להם ממתקים ואפילו מתנות לגיוס, ושומר איתם על קשר גם כשהם בגרו. גם להלוויה הגיעו חיילים וחבר'ה צעירים לכבד אותו. שלמה אמנם היה גלמוד, אבל היתה הלוויה עם הרבה מאוד מספידים, והצלחנו להתארגן למרות ההתרעה הקצרה של שעה וחצי בלבד שקיבלנו מחברת קדישא".
אתה נשמע שבור.
"היה לי עצוב מאוד לראות את התנאים שבהם הוא חי. זו אפילו לא דירה אלא כוך קטן. אני לא ידעתי על זה בגלל שהוא היה טיפוס שסירב לעזרה ותמיד אמר שהכל בסדר. הרווחה בקרית מוצקין לא הכירה אותו כי לדעתי הוא נפל בין הכיסאות. הוא תפקד, הרוויח והיה עצמאי למרות התנאים הקשים. אנחנו ננציח את זכרו, ואני מקווה שעיריית קרית מוצקין תשתף פעולה".
"הוא אמנם נקבר בחלקת הגלמודים ואין מי שישב עליו שבעה, אבל אני מאמינה שהוא לא הרגיש לבד בחייו", סיימה רבינוביץ' את הפוסט, "אני כותבת את הפוסט הזה כדי שכולנו נדע שהיה איש מקסים בשם שלמה, שאנשים אהבו והיום הם מאוד עצובים שהוא איננו, וחסרונו יורגש. זאת ההנצחה הקטנה שלי בפייסבוק. שלמה היקר, תנוח על משכבך בשלום. תודה שהיית כל הזמן כל כך אדיב ונחמד אלינו. אנשים יזכרו אותך, ולחיים שלך היתה פה משמעות".
ערן שדה
יהי זכרו ברוך. איש מקסים
מיכאל פסקל
אדם יקר . נזכור אותו תמיד
ריינבו
לפני 40 שנה היה מגיע למוסד אהבה בקריית ביאליק , מביא ממתקים משחק עם הילדים , נותן טיפת תקווה . לא ידענו כלום עליו . היה מגיע עם מדים כמידי שבוע במשך שנים