ותיקי העיר בוודאי זוכרים את קפה מאיר (מאייר) ברחוב הרצל 23 בהדר. בית הקלייה המיתולוגי נפתח בשנת 1939 ובמקום נמכרו אביזרים נלווים להכנת קפה, מוצרים משלימים כמו מכירה והשכרת מכונות קפה, וגם היה דלפק קטן שבו ניתן היה לשתות כוס קפה אשר פוליו נטחנו במקום בכל מיני סוגים של קליות. בקפה מאיר לא שמרו את הסודות קרוב לחזה אלא שיתפו ברצון את הידע שהם צברו, גם בנושאי אבקות קפה, קפה ירוק וקפה שחור.
לאחרונה עבר המקום שיפוץ מסיבי, ואפילו השלט המוכר עם איור של כוס קפה מהביל נעלם. השכנים יודעים לספר על סכסוך עם בעלי הנכס, שבעקבותיו דור ההמשך של הבעלים המקורי נאלץ לעזוב את המקום.
קפה מאיר בשנות ה-50 (צילום מתוך דף הפייסבוק של קפה מאיר)
רוצים להישאר מעודכנים?
לשמחתם של העוברים והשבים אתמול (רביעי) נתלה במקום שלט חדש, אמנם ללא השם ההיסטורי, אך המקום עדיין יעסוק בקפה ובדברים טובים אחרים. למקום החדש יקראו חוזה, על שם בנימין זאב הרצל, ודיוקנו של חוזה המדינה גם מתנוסס על השלט החדש.
גיא שדה, מחברת הניהול המטפלת בנכס, תוכל לשפוך אור על מה שקרה לקפה מאיר?
"החנות כרגע להשכרה, אנחנו בודקים כל מיני אפשרויות".
רגע, אז לא ייפתח שם מקום חדש בשם חוזה?
"אנחנו שמנו את השלט הזה, חשבנו בהתחלה להפעיל את המקום בעצמנו, אבל אנחנו לא חיפאים. היום אנחנו נפגשים עם כמה חבר'ה שרוצים להפעיל במקום מיזם חברתי. אנחנו היינו רוצים שמי שייקח את המקום יהיה בעל ידע וניסיון בעולם הקפה".
אז למה שהבעלים המקורי לא ימשיך להפעיל את המקום?
"הבעלים המקורי שכבר נפטר היה פה בדמי מפתח במשך 83 שנה, ולפני שלושה שבועות ממשיכי דרכו, דור ההמשך, עזבו בהוראת בית משפט. אנחנו הגשנו נגדם תביעה לפינוי הנכס בגלל שחברה בע"מ החלה להפעיל את המקום, והיא לא הדייר המקורי. זו היתה הפרה של הסכם השכירות, ולכן השופט פסק נגדם".
חבל מאוד שמוסד בחיפה נסגר.
"נכון ואנחנו רוצים למצוא את האדם הנכון כדי להעביר לו את ניהול המקום. התקשרנו כבר לכל הספקים שעבדו פה במשך 83 שנה ורוצים להמשיך את זה הלאה. אם את מכירה מישהו ראוי להפעיל את המוסד הקולינרי הזה, את מוזמנת להפנות אותו אלי, אני אשמח לעזור לו".
השיפוץ והשלט של קפה מאיר שהוסר
רוחמה
חיפה עיר בקריסה כללית. הכל גוסס כאן. בתל אביב מקום כזה כזה נחטף תוך שעה.
לא בדיוק
מדובר בחוסר הבנה – החוזה(משחק מילים, משער אני) שהיה להם היה על שם המנוח ולכן הקמת חברה בע"מ שתדאג לתשלומים מהווה סיכון כלכלי/פיננסי למשכיר(שוב – לא בדקתי ממש) שלא הסכים(הסכימו?)..
וכך הפעם הזאת להיפך(לפי מה שנכתב): המקום החדש אמור להוות(אם ירצו) סיפור הצלחה(חברתי-כלכלי) והמשכה של התרבות הצרכנית סביב פולי המשקה החביב (ולא כ-'דוגמה נוספת לקריסת העיר..')