גיא יוספן (51), צייר, כותב ומאייר, התגלגל לחיפה לפני שמונה שנים ומצא עצמו בעבודה ששינתה את חייו. הוא החל לעבוד כמדריך בקהילה של עמותת אקים חיפה, שם למד על מהותה של חמלה, למד להכיר ולאהוב את האנשים המיוחדים והשקופים עם המוגבלות, וקיבל נקודת מבט שונה בתכלית על קצב החיים שהוא חווה עד כה. את רשמיו הוא פרסם בספר בשם "כלומים", שיצא לאור בימים אלו בהוצאת בודהיספרא.
"כל חיי עסקתי ביצירה – מאמנות פלסטית ועד איורים וכתיבה", הוא אומר, "אך לא פעלתי באופן ממוקד, לא הצגתי את יצירותי ולא מכרתי אותן, ולכן נראיתי לאנשים מן החוץ ככלומי חסר זהות. כשהתחלתי לעבוד באקים חיפה כמדריך בדיור המוגן של אנשים עם תסמונת דאון, הרגשתי שבמובן הזה הם דומים לי – לא כוח עובד ויצרני, וגם לא צרכנים. כמוני, גם הם נתפשים ככלומים בעיני החברה. בשנים הבאות, ככל שהכרתי אותם יותר, התגלו לי הדיירים כנוכחים ביותר".
מה מצאת בחיפה?
"אני מרגיש כאילו נולדתי בעיר. בחיפה יש מיזוג של תקופות, תרבויות ואיכויות שמהדהד לי זמנים והקשרים שונים בחיי, אשר גורמים לי באופן טבעי להרגיש בבית".
מה גרם לך ללכת לעבוד דווקא שם?
"כאדם יוצר, הנטייה הטבעית שלי היא להשתבללות, כך שחיפשתי עבודה שהוציאה אותי מהסטודיו גם באופן טכני וגם באופן אנושי. באקים מצאתי בדיוק את האתגר להפעיל ולדאוג לדיירים באופן שוטף במשימות החיים, ובו בזמן גם ליצור קשר מפתיע, מחמם לב ומעורר השראה עם אוכלוסייה שלא פוגשים ביומיום. בתקופת עבודתי שם, מעבר להתנהלות השוטפת שהרגישה כמו בית שני ומשפחה, גם עסקנו ביצירה, ונוכחתי כי לכל אחד, גם בלי שום רקע, יש עין אמנותית ויצירתית שרק צריך לאפשר לה ביטוי והיא פורחת. ככל שהכרתי אותם יותר התגלו לי הדיירים כנוכחים ביותר, דווקא משום שלא היתה בהם שאיפה לייצר לעצמם זהות או דימוי של הצלחה. זה משום שמנגנון ההמשגה כמעט אינו פעיל אצלם באופן טבעי. בעיניהם, הצלחה היא לדעת להיות נוכח ולאהוב".
הספר "כלומים" מאת גיא יוספן (צילום: הוצאת בודהיספרא)
רוצים להישאר מעודכנים?
למרבה הפלא, גילית שמנקודת מבטם אנחנו – האנשים הרגילים – הם כלומים.
"ההישגים והמטרות שאנו מחשיבים כל כך לא אומרים להם כלום ומרחפים אי שם כעננים בשמים, כך שהצלחה היא מושג הנקבע בעצם בעיני המתבונן. חשוב לי שלא יקטלגו את מי שנראה למראית עין שונה ממה שאנחנו מורגלים לראות. לאנושיות הרבה גוונים וצורות, וכדי להיות אנושיים עלינו להביט מהלב ולא מההגדרות. לדיירים של אקים יש הרבה מה לתרום לנו בהבנה הזו, ואם נעזור להם להשתלב בחברה הרווח יהיה לגמרי הדדי".
מאיה קוברי ודני דנן, שניהם עם תסמונת דאון בשנות ה-40 לחייהם, הם אלו שהיוו את ההשראה לחלקים בספר של יוספן. למרות שעזב את עבודתו בדירה, הם עדיין בקשר וקיבלו בהתרגשות רבה את העובדה שבחר לכתוב עליהם בספרו וגרם להם להרגיש מיוחדים.
עדי גלעד אסולין, מנהלת תחום הפנאי בעמותת אקים חיפה: "בעיני הדיירים, גיא קיבל אותם בדיוק כפי שהם. הוא הצליח להוריד אצלם את החומות ואת רמת השיפוטיות, וראה אותם באמת. לכן הוא היה מדריך יוצא מהכלל, והקשר שלו עם הדיירים הוביל לכתיבת ספר כל כך מדויק, נכון ומכבד. מערכת היחסים ביניהם תרמה לדיירים ולגיא, וזה ניכר מאוד בכתיבת הספר. אני שמחה לראות שאנשים עם מוגבלות היוו את ההשראה לספר המצוין הזה".
עמותת אקים חיפה שומרת על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומעניקה להם שירותי חינוך וטיפול במטרה להוביל אותם למיצוי מלא של יכולותיהם ולהשתלבות מלאה בקהילה. תוכניות העמותה זה 70 שנה לחינוך ולטיפול שינו את חייהם של עשרות אלפי ילדים, בוגרים ומזדקנים עם מוגבלות, כמו גם את חייהם של בני משפחתם. העמותה מפעילה מערך דיור, בית ספר לחינוך מיוחד, מרכז יום לבוגרים, מועדון חברתי ופעילויות נוספות שמובילות לביטוי עצמי, לבחירה חופשית ולמימוש יכולותיו של האדם בקהילה שבה הוא חי כאזרח התורם לחברה.
את "כלומים" ניתן לרכוש דרך אתר האינטרנט של הוצאת הספרים בודהיספרא ובחנויות ספרים עצמאיות.
תגובות