ברוכים הבאים לסיור הסליחות בתוככי האזור שבו שוכן המצפון של ענבר. מצד ימין תוכלו לראות את כל אותן סליחות קטנות, כאלה שקשורות בחטאי היומיום – אכילה מופרזת, נהיגה פרועה, עצבים מיותרים וסטרס קבוע. מצד שמאל, חברים וחברות, נמצא מרכז הכובד של המצפון, זה שגורר איתו אין ספור הבטחות שטיבן הוא עשיית צדק.
הסליחה הגדולה שלי השנה קשורה בחוסר היכולת שלי להניע מהפכה. מהפכה שבאה עם אש בעיניים וחוסר הסכמה לקבל "לא" כתשובה. ביום הראשון שלי כמגישת התוכנית "אמא עצבנית" ברדיו חיפה, הסתובבתי במסדרונות הרדיו כסהרורית. מונולוג הפתיחה היה מוכן (וכך גם השיר שינוגן מיד אחריו), הטקסט היה עם מסר מדויק.
החזקתי אסופת דפים עם טקסטים ועם שאלות למרואיינים. הידיים רעדו, וממש רגע לפני שנכנסתי לאולפן, דני נישליס ז"ל צעק: "תסיימי כל תוכנית עם המשפט הזה – תפסיקו לשתוק ותתחילו לצעוק". ואלוהים עדי שלא הפסקתי לצעוק – על מקבלי החלטות ועל דוברים ועל פקידים בדרגות שונות. צעקתי וכעסתי. כעסתי על אמת. לא הבנתי איך אותם מקבלי החלטות ודוברים ופקידים ישנים בשקט לנוכח עוולות חברתיות שמתרחשות במשמרת שלהם.
בשנים שבהן אני משדרת את "אמא עצבנית" ראיתי ילדים רעבים. ראיתי קשישים שגונבים מהם כספים. ראיתי חולים שממתינים חודשים ארוכים בין תור לתור אצל הרופא. ראיתי הורים שילדיהם הוצאו מפעילויות חברתיות והורים מותשים לילדים בחינוך המיוחד. ראיתי ילדי גן שלומדים בכיתת בית ספר וילדי בית ספר שלומדים באולם ספורט.
ראיתי נשים מוכות ונשים שברחו מבעלים מכים. ראיתי עובדי הוראה שנותנים את הנשמה וגם כאלה שלא. ראיתי אמהות שמחפשות תרומות של אוכל ופקידים שבעים. ראיתי עמותות מצילות חיים שמקוששות שקל לשקל לטובת פעילות ובית מרגוע לילדים חולי סרטן שהקמתו נעצרה.
בארבע השנים האחרונות אני רואה מבוגרים שפוחדים לצאת מהבית בגלל חזירי בר בגינה ויותר מדי תושבים שאף אחד לא סופר. אני רואה אמהות צעירות שכבר לא הולכות לפעילות בחורב 14 כי המקום סגור. בחודשיים האחרונים אני נשארת חסרת מילים מול העיניים של 43 בני ובנות נוער על הרצף האוטיסטי שעיריית חיפה סגרה להם את הפעילות בחוף השקט.
אני שומעת את השיח הרע ואת השנאה בינינו. אני רואה איך אותם שסעים שאיש לא טרח לתקן קמים עלינו לכלותנו. אני רואה וכואבת וצועקת ומתקנת מה שאפשר וכועסת על מה שלא הצלחתי, והמצפון בכל זאת מציק. סליחה שלא הצלחתי לגייס את כולם להשמיע בקול את קולם.
* הכותבת היא שדרנית ברדיו חיפה
תגובות