הבשלנית נועה דרוקר ניצחה את הצל

נועה דרוקר, בשלנית חיפאית שעבדה במטבחים של המסעדות הנחשבות בעיר ובעלת עסק פרטי לבישול בבית הלקוח, ניצחה ברביעי בבית המשפט העליון את יואב אליאסי, המוכר בכינוי הצל.

הסיפור החל לפני כחמש שנים, כשדרוקר פרסמה בדף הפייסבוק שלה פוסט בגנותם של אלאור עזריה ואמו, עם ביטויים קשים מאוד נגדם. הצל הגיב ואף קרא למאות אלפי עוקביו לחרם צרכני על העסק של דרוקר: "תיכנסו לדף של נועה דרוקר ותפרגנו באיזה תגובה מהלב ואיזה כוכב בודד, שיידעו איזו נשמה טובה עומדת מאחורי האוכל שהיא מוכרת".

לאחר פרסום הפוסט החלה תנועה ערה ובלתי שגרתית של גולשים בדף הפייסבוק העסקי של דרוקר. בתוך כך, גולשים רבים השאירו ביקורות חריפות ובוטות על עסקי המזון שלה. רבים התחזו ללקוחות שלה למרות שמעולם לא אכלו את האוכל שלה, חלקם טענו שקיבלו שירות גרוע, אחרים התלוננו על קלקול קיבה, והיו גם מי שדירגו את העסק בדירוג הנמוך ביותר – כוכב אחד מתוך חמישה כוכבים. בעקבות היקף התגובות וסגנונן נאלצה דרוקר לסגור את הדף העסקי שלה.

דרוקר הגישה נגד הצל ונגד כמה מהמגיבים בפוסט שלו תביעת לשון הרע בבית משפט השלום בתל אביב באמצעות עוה"ד גיא אופיר ורועי בן דוד. בעדותו אמר הצל שאין שום ראיות ללשון הרע, שהוא רק פרסם פוסט ושכל אחד אחראי על עצמו, התנער מכל אחריות וטען כי לא שלח אף אחד לפגוע בעסק של דרוקר וכי אין דבר כזה "האריות של הצל".

בית משפט השלום דחה את התביעה, אך דרוקר לא ויתרה והגישה ערעור למחוזי, אשר הפך את החלטת השלום, חייב את הצל לפצות את דרוקר ב-38,000 שקל וכתב: "יש קשר סיבתי בין 'הפוסט המשדל' לביקורות". אגב, בית משפט השלום קיבל את התביעה נגד עשרת המפרסמים האחרים וחייב תשעה מהם לפצות את דרוקר ב-53,000 שקל, כל אחד לפי חלקו ולפי חומרת מעשיו. השלום קבע כי איש מהמפרסמים לא צרך את המוצרים של דרוקר וכי הפרסומים שלהם בוצעו אך ורק כתגובה לפרסום שלה על פרשת אזריה, ולכן אין מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית.

הצל הגיש ערעור לבית המשפט העליון, ושלשום כאמור דחה השופט יחיאל כשר את בקשת הערעור. הצל טען בין השאר כי המחוזי למעשה פגע בחופש הביטוי שלו, אך העליון קיבל את עמדת עורכי הדין של דרוקר, ולפיה "השידול העוולתי שביצע המערער אינו נוגע לחופש הביטוי בפרשת אזריה, אלא ברצון שלו להיפרע מדרוקר על דעה שהיא השמיעה באותו עניין. הרצון להיפרע ממי שהשמיע דעה מתקשה להתאים לטיעונים בעניין דאגה לחופש הביטוי". הצל חויב גם בהוצאות משפט בסך של 7,500 שקל.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

דרוקר, איך הכל התחיל?

"זו פרשייה שהתחילה לפני חמש שנים, כשהייתי בדיוק בטירוף הפרידה מבעלי. אלו היו ימים שבהם הייתי פקעת עצבים מהלכת, כעסתי על החייל הכי מדובר בארץ שהחליט לקחת את החוק לידיים, והתבטאתי כמו… עדיף לא לומר כמו מה, אבל אני עומדת מאחורי הדעות שלי בגאון".

שילמת מחיר יקר על השמעת דעתך.

"המחיר היה גבוה מדי לכל הדעות, למעט עבור מי שלא חשב ככה והחליט לפגוע בי באופן אישי, לאיים על הילדים שלי, להפיץ תמונות של משפחתי עם צלב קרס, לקרוא להרג שלנו ולאחל סרטן לכל הדורות שלי ואלו שעוד לא הגיעו. אבל מעבר לפגיעות ברמה האישית, קראו להחרים את משלח ידי, את מקור פרנסתי. הפיצו שקרי שנאה לגבי העסק שלי, חיילים טענו שלא קיבלו שירות ושהאוכל עבש או מקולקל. האשימו אותי בקלקול קיבה ואף הביאו הוכחות מרופא. רק שכחו לציין שמעולם לא מכרתי אוכל אלא הגעתי לבתים לבשל, וכך היה לי קל מאוד להוכיח את חפותי".

את מצטערת על הפוסט שלך?

"אני מתחרטת על ההתבטאות שלי. אם הייתי מבינה את הרגישות הציונית סביב הסיפור, יכול להיות שהייתי בוחרת להתבטא אחרת. אבל אני חיה בלייף זון אחר, שלוחת רסן ואימפולסיבית. טעיתי בתזמון, טעיתי בהתנסחות, אבל לא טעיתי בדעותיי, ואני עדיין חושבת שאין לנו שום זכות לקחת חיים, אלא אם כן קיבלנו הוראה מפורשת ואנחנו בסכנת חיים כמובן".

בפוסט שכתבת אתמול בפייסבוק בחרת לצטט מהשיר "תקווה" של סבלימינל.

"נכון, וזה הולך כך: 'בואו נמשיך, החיים לפנינו, לא מאוחר כי מחר יום חדש. החלום יגווע אם נאבד את התקווה, אז הושיטו יד לאהבה'. זה היה סיפור מכוער וקשה שהגיע בתזמון מחורבן, והיום, חמש שנים אחרי, הוא בא אל קצו כשידי על העליונה. הצדק ניצח. הדרך לשם היתה לא פשוטה, היו רגעי משבר קשים, אבל הכרישים שהיו מאחורי מתחילת הדרך – עורכי הדין שלי – האמינו בי ובצדקתי".