שושנה (שוש) כספי, מהספריות הראשונות בארץ ישראל בכלל ובחיפה בפרט, הלכה השבוע לעולמה, בת 97. לנשות הכרמל הוותיקות, זכורה כספי כבעלת המספרה "סלון קופיטו" ברחוב שער הלבנון במרכז הכרמל, שהפך ברבות השנים למוסד חיפאי ידוע עד לסגירתו בשנת 2002.
ההיסטוריה של "סלון קופיטו" החלה עוד בימי המנדט הבריטי. אמה של שוש כספי, ספרית הצמרת לאה קופיטו ז"ל, שעלתה לארץ מפולין ב-1920 והתגוררה בעיר התחתית, פתחה אז את סלון התסרוקות שם. בשנות ה-30 עברה המשפחה לשכונת (מצפה) הדר, כשהסלון נדד לחלקו התחתון של רחוב ההר (שדרות הציונות) ליד מסעדת איסכנדר בוואדי ניסנאס.
בהדר נולדה שוש הצברית. בבקרים היא למדה בבית הספר הריאלי בהדר, ובמקביל למדה את רזי המקצוע מאימה. לדברי בתה האמצעית נירה אפרתי, אימה החלה לעבוד במספרה בגיל 16. לימים, כשהמקום היה צר מלהכיל את כל הלקוחות, עבר הסלון לרחוב שפירא לא רחוק מהיכל העירייה בחסן שוקרי.
הימים היו ימי שנות ה-30 כשבגרוש היה חור, תספורת עלתה חמישה גרוש והטרנד האופנתי הלוהט היה קוקו, צמות והחלקות. בנותיה של כספי נזכרות בסיפורי "סלון קופיטו" של ימי טרום המדינה, כפי שסיפרה להן אימן. "הקליינטים הראשונים היו ערבים מעשירי העיר ונכבדיה", הן מספרות "האחים סאלם ונסראללה חורי, פקידי הרכבת הארצישראלית, שמשרדם היה בעיר עוד מהתקופה העותומאנית (רכבת העמק), משפחת בידון מנצרת ומשפחת חוסייני המפורסמת".
בין המסתפרים ב"סלון קופיטו" היו גם בני משפחת ויצמן הנשיאותית, בהם הגברת הראשונה ורה ויצמן (אימו של בעלה, הנשיא הראשון חיים ויצמן, התגוררה בהדר, ובנה יחיאל, אביו של הנשיא לשעבר עזר ויצמן ז"ל, התגורר אף הוא שם; ש"מ). ברחוב החיפאי התלוצצו אז שהגברת הראשונה באה לבקר את הספרית הראשונה. לדברי בנותיה של כספי, גם הנשיא חיים ויצמן הסתפר אצל כספי, וכך גם אימו של עזר ויצמן והוא עצמו, אלא שכסלבריטאים התספורות נעשו בביתם ברחוב מלצ'ט 4, לבקשתם.
בשנות ה-40 עברה המספרה לרחוב שער הלבנון. גם כאן, כך סיפרה כספי לבנותיה, רוב הקליינטיות היו ערביות ובהאיות. בקרב היהודיות, כך סיפרה, לא היה נהוג עדיין לסדר את השיער, ורוב הנשים היהודיות הסתפקו בתסרוקות של חלוצות – תקיעת מסרק בשיער עם או בלי צמה. גם הבריטים ששלטו אז בארץ הגיעו להסתפר, וקומץ יהודיות עשירות.
כשכספי הרגישה שמה שלמדה אצל אימה לא הספיק לה כדי להתמקצע, היא טסה לבלגיה כדי להשתלם בתחום. בתה הבכורה, אסתי חלפון: "כילדה, המספרה זכורה לי כחוויה אחת גדולה. יום אחד מצאו בין המגבות נחש שגרם להיסטריה מאוד גדולה במספרה. אמי, שלא פחדה מכלום, העיפה אותו. היה לה קהל קבוע. היו נשים שהגיעו מדי בוקר רק בשביל שהיא תעשה להם בננה בשיער, כי הן לא הסתרקו בבית. קליינטית אחת, ממוצא פולני, שבאה לחפוף את הראש, הביאה איתה בקבוק בושם וביקשה מאימי לשפוך לה את הבושם על הראש. הייתה גם הקליינטית ג'רג'ורה, ערביה נוצרייה יפהפייה, מנצרת שבאה עם אמה. היום היא צריכה להיות בת יותר מ-80. הן הגיעו כל יום ראשון לסדר את השיער, כשבעלה סובחי חיכה לה בחוץ. כל שנה-שנתיים נולדה להם עוד ילדה, והיא הייתה מביאה אותה במעין סלקל למספרה".
חלפון נזכרת איך אמה קלטה במספרה עולה חדשה מצרפת, דורותה לוי, שהגיעה לארץ בגיל 23 ועסקה במניקור ופדיקור.
הבת נירה אפרתי: "אמא לימדה אותה למשוח לק לקליינטיות אחרי כל טיפול. היא אמרה לה שלא מספיק שהציפורניים יהיו בריאות, הן גם צריכות להיראות יפה".
חלפון: "אף פעם לא קבעו פגישות מראש ביומן. כל מי שרצתה באה והסתפרה. זה יצר מצב מאוד מעניין, כי מי שדווקא אהבו את הסידור הזה היו היקיות מהכרמל, חובבות הסדר והמשמעת".
"סלון קופיטו" של שוש כספי ז"ל הפך ברבות השנים למוסד חיפאי בעל מוניטין רב. על כך אומרות בנותיה: "להגיד לאנשים שאת הבת של שוש, בעלת המספרה, זה היה תמיד גורר תגובות כמו 'בטח מכירה. אמא שלי וסבתא שלי ודודה שלי הסתפרו שם'".
שוש כספי הותירה אחריה שלוש בנות (אסתי, נירה ותמי), 12 נכדים ו-23 נינים.
אבי אלנקוה
כתבה טובה מידו של שושן מנולה, שמנציחה את שמה של שושנה כספי