נמל הבית

עוד מעט שבת. ילדה קטנה מחכה לאבא. היא עומדת אל החלון, מסיטה בידיה הקטנות סכר בווילון, ונהר האור מתפרץ ועוטף את פניה הרכות.
אבא יגיע ילדתי. הוא יבצע מסע בחלה מתוקה ואז את תשירי שיר שרק עכשיו נברא בראשך. אבא הוא רוח סערה. לפעמים הוא שוכח, ואז הוא נווה מדבר. ילדתו היא אגם מוזהב. השבת בפתח. עוד מעט ידלקו נרותיה. אבא יגיד את מה שהוא תמיד אומר על משחק הכדורגל ועל הרוח האלבנית: “זה לא שאני לא אוהב כדורגל או שיש לי משהו כנגד כדורגל או שכדורגל מפריע לי, אני פשוט לא מבין למה עם הרגל?”. ואמא תספר על אנה.

אנה היתה אחות שהתמחתה בפצעי לחץ וגעגוע ולמדה פסנתר. וארתור, שכולנו מכירים אותו כארתור מהבלטות, היה מלחין נפלא ואיש שמצב רוחו הקדים את זמנו. הוא עמד לסיים את כתיבת הקונצ’רטו השני שלו לפסנתר כשנדרס על ידי חבורה של נערים על אופניים חשמליים בפינת שדרות הנשיא ורחוב שאול טשרניחובסקי. בבוקר יום שישי הוא התעורר בבית החולים בני ציון ולא הבין מה הוא עושה שם. אנה, פניה כלבנה, מסותתים היו כמו היתה נסיכה אקזוטית מחבל ארץ נשכח, לבה כבר יוצא אליו והיא חובשת את בית החזה הפצוע ושרה בקול של קטיפה את “מישהו”, כשהוא מבקש ממנה את מחברת התווים וכותב בלהט את שורות הסיום של הקונצ’רטו השני שלו וחותם במילים “יֶהֵא אשר יֶהֵא”.

הוא נרדם והיא אוספת את המחברת ונוסעת לביתה אשר על גבעה קטנה בקצה מדבר של שכחה. היא מתיישבת אל הפסנתר ומנגנת את היצירה. האוקיינוס הנשקף מחלון חדרה סוער. בחדשות מודיעים על רפורמה בשוק הנדל”ן, והיא ממשיכה לנגן ולשיר כאילו אין מחר.
בעוד רגע היא תדליק את נרות השבת. שוב, פרידה.

בכל פעם שהיא מספרת את הסיפור הקטן הזה על אנה, תמיד עם המילים המדודות, בלי אף קמט, אני חושב בלבי שאולי זו היא. אנה. אבל אני לא בטוח.

אמא לוקחת אותנו בשעת בין ערביים לים ומקריאה לנו שורות של משוררת יפה. הגלים נשברים והחול שורף בכפות הרגליים. “פָּלְטָה אַהֲבָתִי אֶת אַלְמֻגֶּיהָ, וְדַיָּגִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ בַּחוֹף
אָסְפוּ אוֹתָם וַיִשָּׂאוּם הַרְחֵק, וְזָר מִשְׁתַּעֲמֵם בָּהֶם נוֹגֵעַ”. ואז השורות טסות לה בפה ואני בטוח שאמא מאוהבת וזר לא יבין. “לבי ישן את שנתו ואני ישנה. חלומי כבד- שתיקה, ומתי מהלכים בשנתי כבתוך מצודה עתיקה. איך אתעורר משנתי ואין בלבי אמונה, ואתה אינך מבקש דבר”.

צפירת השבת של רמת ויז’ניץ נשמעת מרחוק, ואוניית משא אחרונה יוצאת את המפרץ מנמל הבית. שלום.