אומרים שלאדם הממוצע צרובות במוח כ-30 תמונות, השזורות לאורך נקודות ציון חשובות בחייו.
בהנחת עבודה סבירה, שאני בערך באמצע החיים (בלי לפתוח פה לשטן שבטח לובש צהוב), אז אצלי כבר מדובר בכ-15 תמונות שנצרבו כמו קעקוע על הנשמה.
תמונה מהיום הראשון בגן, מהיום הראשון בכיתה א', מהמשחק הראשון שעליתי בהרכב, האופנוע הראשון, המוות של אימי, הגיוס, הטיול, נפילת התאומים, החתונה, הלידה, וכן. כשליש מהתמונות של חיי קשורות למכבי חיפה.
מדמעות ההתרגשות בשער של עטר ב-0:5 האלמותי בקרית אליעזר, דרך הניצחון הגדול על פריז סאן ז'רמן, יחד עם השער של קייסי שמעלה אותנו לצ'מפיונס; הניצחון 3:0 על יונייטד ועד לקפיצת הראש שתי שורות למטה וקדימה בסמי עופר ב-3:2 על הצפון תל אביבים.
ללא ספק, האליפות השנייה ברצף, אותה חוויתי השנה, כמעט שמוחקת את העשור הנורא ההוא שיושב לי עדיין על הלב. התמונה של נטע לביא, צ'יירון שרי וסאן מנחם מניפים את צלחת האליפות, כמעט ומחפה על תמונת המבוכה של השחקנים שלנו שלקחו אליפות מעשית לפני שבועיים, בדיוק עם שריקת הסיום למשחק, שבו הפסידו שוב לקבוצה הבינונית מדרך נמיר.
אבל יש שורה תחתונה: זו עונה גדולה עם שלושה תארים ושבירת שיאים רבים, ושאף סרדין לא יבלבל לי את המוח על אליפות עם כוכבית. חברים, זו אליפות עם כוכבים.
מודה לאלוהים על התמונה ה- 16. יש אלוהים, והוא לובש ירוק.
לכל כתבות גיליון האליפות שלנו לחצו כאן >>>
תגובות