נקש לב אדום

האידאל שלו לניהול קבוצת כדורגל לקוח מהבונדסליגה, ואם שם זה דופק כמו שעון בווארי, אין סיבה, כך על פי צחי נקש, שבמידל איסט זה לא יצליח. איך זה מתנהל בגרמניה? חלוקה שוויונית בין הנהלת המועדון והאוהדים, 50-50 כולל הכל – הצלחות וכישלונות. רק שלדעתו, בצורה כזו, ההצלחות יעלו פי כמה מונים על הכישלונות.

פנטזיה? הוא לא פוסל את האפשרות שיקראו לו פנטזיונר, אבל רק אל תקראו לו אימפולסיבי, כי לדבריו, הוא לא. זה הרגע שבו בני משפחתו, חבריו הקרובים והעובדים שלו, בטח מחייכים מאוזן לאוזן. כי אין שום דבר רגוע בהתנהלות של מי שסובל מהפרעת קשב חמורה ופעלתנות יתר, שאובחן, לבקשתו, לפני כמה שנים.

"עשיתי אבחון לפני 10 שנים, כי חשבתי שאני חייב לדעת על עצמי יותר", הוא מספר בגילוי לב, "האבחנה – אני חייב לבלוע שני כדורים ביום. הנוירולוג השתגע, רצה לדעת מה הסיפור שלי".

איך הגעת עד הלום.

"בדיוק. ישבנו כשעתיים, ומה שהכי עניין אותו אם יש לי חברים או אין. כשהוא שמע שיש לי כמות מטורפת של חברי אמת, הוא באמת השתגע. לבן אדם יש בזמן נתון שניים-שלושה חברים טובים, ולי יש המון. החבר הכי טוב שלי מגיל 15, עובד איתי וכמוהו יש עוד הרבה. הרופא הסביר לי שאנשים כמוני, או שהם מבודדים מאוד, או שהם הפוכים לגמרי. למזלי, אני בצד ההפוך. אני דיסלקט בצורה חמורה, ללמוד שפה זרה זה בלתי אפשרי בכלל, עם או בלי כדור. אני גאון במספרים, מאובחן, יש לי איי קיו 152. קשה לי מאוד עם שמות, אני לא זוכר שם לאחר 10 דקות, אבל הפרצוף יהיה מוכר תמיד, ואני משתגע מזה. לעומת זאת מספרים, אני מנתח דוחות תוך שנייה. בגלל שאני פעיל כל כך, אני מסוגל לעשות 100 דברים ביחד, ואנשים מתפלאים איך אני מספיק כל כך הרבה. כשאתה ישן ארבע שעות ופעיל 20, אתה מספיק המון. אנשים מתעייפים כשהם רואים אותי".

"הפועל חיפה לא תהיה אלמנה". נקש עם האוהדים (צילום: עצמי)

שמו של נקש נקשר בקבוצת הכדורגל של הפועל חיפה, אותה הוא אוהד מאז היה ילד, כשהיה מתפלח לאצטדיון קרית חיים. אנשי עסקים מכירים אותו כבעלים של חמשת הסניפים של "אלמוג ציוד טכני", שהיא גם המאמצת הרשמית של קבוצת הבוגרים. בנוסף, הוא מאמץ את מחלקת הנוער של המועדון, כי זה העתיד. על פי מקורבים ופרסומים זרים, מדובר בסכום של מיליון שקלים.

"גם בתנועת נוער וגם פרחח"

נקש נולד למשפחה חמה ואוהבת, אח בכור לשי ורן, בקרית חיים מערבית. זו לא הייתה התחלה מזהירה. אמנם לא היה חסר כלום, אך גם לא היה שפע. אביו, ממוצא סורי, נאלץ לעזוב את הלימודים בכיתה ח', כדי לעזור בפרנסת משפחתו הענפה, ואמו הפולנייה הייתה עובדת בכירה ברפאל. את האהבה לספורט הם ספגו בבית, בגלל האב שהיה מאמן כדורסל ואוהד מכבי חיפה. אבל במקום להצטרף אליו, צחי ושי הלכו אחרי הלב והפכו לאוהדים שרופים של הפועל חיפה, הקבוצה הכי מזוהה עם הקריה.

"טל בנין ועופר עמר השוער למדו איתי וככה נסחפנו, אחי ואני לגדרות", הוא משחזר, "בכיתה ט' עזבתי את תיכון קרית חיים ועברתי לטכני, כי פשוט אף אחד לא הצליח להבין למה אני לא מסוגל ללמוד, אז עדיין לא אבחנו ילדים מתקשים. בטכני, כעיקרון, הייתי אמור לחזור כל יום הביתה, אבל זה היה רחוק מזה, כי כילד אהבתי לעשות שטויות. הייתה לי ילדות מהממת, הייתי גם בתנועת נוער וגם פרחח. כשסיימתי את הצבא, התחלתי לעבוד ב'אלמוג', ולאט לאט התפתחתי".

ב-1980 פתחו רחמים נקש ושותפו אביגדור אלון את "אלמוג" ברחוב יפו בעיר התחתית. זו הייתה חנות קטנה של 50 מטרים אשר התמחתה בהידראוליקה – בכל מה שקשור למנועים ושמנים. לאחר השירות הצבאי, ניסה האב לכוון את בנו ללימודים. הוא נרשם, התייצב ביום הראשון ולאחר שיעור אחד עזב. הוא נכנס לעבוד בעסק המשפחתי, כך גם בנו של השותף, והדור הצעיר התחיל לפתח את העסק לכיוון של כלי עבודה.

"אבא שלי ואני רואים תמיד עין בעין, אבל אנחנו לא יכולים לעבוד באותו מקום", מספר נקש בחיוך, "כשהגעתי לגיל 30 הוא אמר לי 'תודה רבה, תישאר פה, אני ממשיך הלאה'. התנאי שלו היה שאנחנו, כל שלושת האחים נשארים יחד, כל קבוצת נקש היא של כולם ביחד. הכי חשוב לנו בעולם זה הביחד".

מה החלוקה ביניכם?

"שי אחראי על השיווק לחברות הגדולות במשק, ורן הקטן הלך ללמוד עריכת דין. אמא שלי הפולנייה הייתה חייבת שאחד לפחות ייצא עם 'מקצוע' ביד. יש לנו עסק נוסף בשם 'סאן הייטק', ומייצרים במפעלים בקריית שמונה ובעכו כמה דברים שאני לא יכול לפרט. אנחנו עובדים עם הצבא ומוסדות מאוד גדולים בארץ ובחו"ל. רן פיתח קוד פריצה של כל היחידות המובחרות והתאים אותו לשוק האזרחי, אותו אנחנו משווקים בעולם. יש לנו מפעל לתלת ממד, ועל הכל אחראי אחי הקטן. זה עסק שמתפתח בצורה מאוד מהירה ועובדים בו כ-100 איש. ב'אלמוג' מועסקים כ-200 עובדים ואנחנו הספק הכי גדול לכלי עבודה למוסדיים, פחות לפרטיים.

בעצם הדור השני עשה מהפך.

"אבי והשותף בנו עסק מאוד יציב ומאוד טוב, עסק שלא מבוסס על רגעי, ואנחנו, הדור השני, המשכנו והפכנו אותו למה שהוא היום. כולם פה פחות מתבלטים, אני הוא זה שיותר בכותרות. זה התחיל דרך הפועל חיפה. אף אחד לא הכיר אותי לפני זה".

"כשהייתי צעיר, חשבתי לרוץ לפוליטיקה". צחי נקש (צילום: חגית הורנשטיין)

בוא נדבר על האפיזודה הזו בחייך. הפועל חיפה.

"נתחיל עם זה שאחי שרוף. שי חולה הפועל חיפה, אני תמיד אהדתי את הקבוצה, אבל לא בצורה כזו עיוורת. קשה לי מאוד עם בינוניות. כשאין שאיפות זה עושה לי לא טוב. אין לי בעיה להילחם בתחתית, אין לי בעיה להילחם בצמרת, אבל אני לא מסוגל עם דברים מונוטוניים. שי המטורף בינינו. שי לא יכול היה לסבול את זה שאבי מכביסט, אז אני בעצם הייתי המאזן. אני לא שונא את מכבי חיפה, אני לא פנאט לשום צד, להיפך. אני רואה ביעקב שחר דוגמה ומופת בכדורגל הישראלי. האימפריה שהוא בנה, אין לה אח ורע בעולם. לראות איך הוא בנה קהל סביב הקבוצה, בשיטתיות, לבנה על לבנה לאורך זמן. אני מחזיק ממנו בן אדם אדיר".

בוא נחזור להפועל.

"אני מכיר את אורן שטרלינג (מנכ"ל הפועל חיפה – ח"ה) מילדות, כששנינו היינו יוצאים לבלות במועדונים. יום אחד בעונת הגביע (2017/18, העונה שבה זכתה הקבוצה בגביע המדינה – ח"ה) הוא אמר לי 'בוא'. נסחפנו לחוויה הזו, הקבלן ניסים ביליה שתרם המון כסף, אמיר הברפלד שהיה סגן נשיא המועדון, ואני. היה מאוד מעניין. התקרבתי יותר לקבוצה, לשחקנים".

באמת רצית לרכוש את המועדון?

"גדלתי פה בקרית חיים, אני בן אדם של עשייה, אני פנטזיונר. אני חייב אנשים סביבי, זו הסיבה שאני צריך שותפים תמיד, כי אני מלא בפנטזיות. את רואה את השולחן שלי איך הוא נראה? תמיד מישהו צריך לבוא ולסדר אחריי. אני יודע שאני לא טוב בהרבה דברים, אז אני זז ומשאיר את הדרך לאחרים. רצינו להיכנס עם יואב כץ לעניינים, רצינו לקחת את הקבוצה".

אבל כץ מן הסתם לא רצה.

"היום אני יודע שהיו כמה דברים, הכניסו טריגרים בינינו מאוד חזקים, לצערי הרב. לא אקרא לזה חוליים, אבל מה שהיה חסר להפועל חיפה זה שכץ יהיה יותר בעניינים. אני מבין אותו, הוא בארה"ב וקשה לו לסמוך על אנשים. אני באמת מבין, ואני מבין שקשה לשלוט מרחוק, אבל אני חושב שאם כץ היה נותן יותר לאנשים כמונו לעזור לקבוצה – לא לקחת לו את הקבוצה – כי אף אחד לא ייקח לו את הקבוצה שלו. הוא לא ימכור אותה והוא יישאר תמיד בעלים יחיד, עד שהוא יחליט שהוא התעייף ויעביר אותה הלאה. אני באמת מאמין שהוא ייתן אותה, בלי למכור, למי שהוא יחשוב שנכון להשאיר לו אותה, שהוא יכול לשמור עליה".

הוא אמר שבגיל 80, בעוד שנתיים ובחגיגות 100 השנה למועדון, הוא יפרוש. השבוע הוא אמר שבתו תמשיך את דרכו. יש כאלה שמפרשים זאת כעקיצה שמכוונת אליך.

"אני לא יודע מה הוא חושב, אבל אני חושב שהוא כן יעביר את הקבוצה הלאה. הוא לא צריך את הכסף, אבל הוא היה צריך לסמוך יותר על אנשים כמונו. אני חושב שהפועל חיפה הייתה יכולה להגיע למקומות רחוקים".

אולי האנשים בעמדות המפתח הם לא הכי מתאימים, לכן הוא לא סומך עליהם?

"שטרלינג מאוד מתאים לכץ. הוא בולדוזר בעבודה, מנכ"ל מבריק, גם מבחינת ידע הוא מבריק. הבעיה של אורן שיש לו פה. יש את רובי רגב, המנכ"ל בפועל, ואני מעריך מאוד את הסטנדרטים בהם הוא עובד, איך הכל מסודר. אצל אורן הכל אמביציוזי, והכל רץ. כל אחד מהם יש לו את השיטה שלו. אבל יואב חייב עזרה. עזרה בדברים הקטנים. הקבוצה הבוגרת היא באמת הבייבי שלו, התינוק שלו, זה הדבר הכי חשוב לו בעולם. הוא לא ייתן לה ליפול והוא תמיד ישקיע בה. אם הוא יראה שהיא מועמדת לרדת, הוא ישקיע בשחקנים יותר חזקים. הוא מסתכל על העסק הזה, כמו שקורה באמריקה. עד שלברון ג'יימס לא הגיע לקליבלנד, הקבוצה דשדשה תמיד במקום ה-12. ככה הוא רואה את הספורט".

היחסים עם כץ

זהו לא סוד שהיחסים בין נקש לכץ ידעו עליות ומורדות במהלך השנים, יש כאלו שיגידו שהמדרון היה חלקלק במיוחד. בינואר 2020 דיווחה עיתונות הספורט על הצעה שהגישו חמישה אנשי עסקים לרכישת הקבוצה: נקש, הברפלד, ביליה, מיקי קופל ואבי שטרלינג הציעו מיליון דולר, וכץ דחה אותם על הסף, לטענתו: "מאחר שלא הועברה אלי הצעה מסודרת, אלא באמצעות שליחים, מה שמראה על חוסר רצינות".

ברור שנקש הגיב. זה קרה בפוסט מאוד ארוך ועוקצני בעמוד הפייסבוק שלו, בו הוא קרא לכץ "הדוד מאמריקה", והמשיך: "כמה פלברה יש עליך, שבא ללמד אותנו הילידים בארץ איך לעשות עסקים".

את הפוסט סיים נקש בהצעה לכץ: "קבל – מיליון מחכה בצ'ק בנקאי תוך ארבעה ימים אצל נאמן מיום חתימה על מסמך כוונות, ועוד 200 אלף לחובות שלך שיגודרו, ומתנה ממני עוד 100 אלף לעסקה שתתבצע עד חודש מהיום. בוא נראה למי יש ביצים יותר גדולות".

בסופו של יום, נקש לקח את עצמו ואת כספו והשקיע בהפועל פתח תקווה לבקשתו של המנג'ר המקצועי אייל ברקוביץ, אך המהלך לא הושלם במלואו, מאחר שהקבוצה ירדה ליגה. לאורך כל הריאיון נדמה כי כשעולה שמו של כץ, נקש מהלך על קצות האצבעות.

איך סללת את דרכך חזרה להפועל חיפה?

"שטרלינג שוב שכנע אותי. אני מודה שלפני שנה וחצי-שנתיים, הוא ביקש שנשב לדבר רק על הנוער. אחד הדברים שגרמו לי להישאב, זה כי אני מאוד רגיש. הנוער בשבילי זה הכל. אני אגלה לך סוד, הנוער יותר חשוב בעיניי מהבוגרים. הייתי כבר בדרך לחתום, עצרתי את האוטו והתקשרתי אליו שאני לא רוצה לחתום. חיכו לי עורכי הדין לשיחת סקייפ ואמרתי שאני ממש מתנצל, זה לא בא ממקום של להעליב, אבל אני לא בנוי לזה נפשית. פחדתי להיכנס למערבולת הזו עוד פעם. חשבתי שאני רגיש מדי, ומערבולת רגשית זה בעייתי בשבילי. כשעזבתי את פתח תקווה, אורן התיישב לי על הלבלב והיינו מסוכסכים באותו הזמן, לא החלפנו מילה. החלטתי שאני הולך עם האהבה. באתי לשותפים שלי, הם לא מבינים כלום בכדורגל, זה לא מעניין אותם, זה לא מזיז להם ואמרתי שאני הולך עם זה עד הסוף".

מדברים על 300 אלף שקלים לנוער וחצי מיליון לבוגרת.

"השקענו הרבה מאוד כסף, אבל אני מעדיף לא להיכנס למספרים".

אם לא אתה, כץ משקיע את הסכומים האלה בנוער?

"בנוער הוא נותן את מה שהוא נותן, וזהו. צריך לקחת את זה בחשבון, וזה בסדר. ברור שהייתי מעדיף שבמקום לשלם לשחקן חוץ, שישקיע בנוער. צריך להבין, יואב משלם משכורות הכי גבוהות בליגה אחרי ארבע הקבוצות הגדולות. זו המנטליות וככה הוא מאמין שצריך לנהל קבוצה. זו ההחלטה שלו ואי אפשר לשנות את ההתנהלות שלו. אז בואו נזרום עם זה, כי אין ברירה, הוא לא ישתנה. החלטתי לתמוך מבחוץ, והיו לי המון ויכוחים עם ביליה, המון. הוא מאוד פחד שאני שוב אפגע והחלטתי שאני הולך על זה לבד. המטרה הראשונה הייתה טיפה לייצב את השורות. נתנו לי להחליט, זה היה ההסכם שביחד עם מנהל מחלקת הנוער, איתי רק, אנחנו מחליטים על זהות המאמן והצוות המקצועי והתחלנו לזרום. ככה עברה השנה וברוך השם שלוש קבוצות עומדות לעלות ליגה. אני מקווה שהראשונה, נערים א', תחגוג כבר בשבוע הבא. קבוצות הנוער, אם יצליחו, יהיו החזית של המועדון, ואז נתחיל לחשוב אם בשנה הבאה אפשר להמשיך באותה דרך ולפתח את זה עוד".

אתה צריך לחדש את ההסכם כל שנה?

"אין פה מה לחדש, אין לי הסכם עם הנוער, אני לא חתום על כלום. אני פשוט נותן, בתנאי שאני מחליט. אם אני לא מחליט בנוער, אני לא אהיה שם. בבוגרים אני לא מחליט בכלום".

הוא יכול להגיד לך שגם בנוער הוא לא רוצה שתחליט.

"אז נראה מה עושים. אבל אני מאמין שהוא לא יגיד את זה. אני חושב שיואב רואה שאנחנו עושים עבודה יפה, אנחנו עושים הכל לטובת המועדון, והמועדון מתפתח. לא קרה הרבה זמן בנוער שיש הצלחות, אז אין סיבה".

יש כישרונות?

"יש כישרונות גדולים. קשה לשמור עליהם כרגע, אבל אנחנו נשמור עליהם כשנצליח לפתח יותר את המחלקה ולהראות להורים תקווה. לבוא להפועל חיפה זה עדיין יותר טוב מאשר כל מקום אחר. נכון, מכבי חיפה נותנת את התנאים היותר טובים, זה בסדר, שיילכו למכבי חיפה, אבל הכישרונות מחולקים. הילדים יעדיפו תמיד לבוא להפועל חיפה לפני קרית שמונה או חדרה וכדומה, בתנאי שניתן להם תנאים טובים. ככה נצליח לגדל פה המון כישרונות, וזה יכול להביא אותנו למקומות מאוד טובים בעתיד. מספיק שיצמחו כל שנה שניים-שלושה שחקנים שיעלו מהנוער לבוגרת, והפועל חיפה יכולה להגיע לצמרת בקלות".

אמרת שאתה לא מסתדר עם בינוניות ונדמה שלכץ טוב שם. המאמנים בסדר עם זה?

"אני הולך לשבור פה סטיגמה. יואב לא מתערב למאמן. אנשים לא מאמינים לזה, אבל אני יודע. ואגב, מפה נפתחת הצרה, כי אם הוא היה ממנה ספורט דירקטור, מישהו בעל סמכות מקצועית, המועדון הזה היה מצליח הרבה יותר. בגלל המרחק לפעמים נכנסים פה לאדישות. מישהו צריך לבוא ולבעוט בדלת מדי פעם, להעביר את המסר הנכון, ואני מדבר רק מקצועית. אני לא מדבר מנהלתית, כי מנהלתית אין בעיה בהפועל חיפה. מקצועית, אם היה מישהו שמשדר מול יואב בלבד, שהיה חוסך ממנו לשאול אנשים מסביב, אחד כזה שמבין כדורגל, הפועל חיפה הייתה בשמיים, כי זה הדבר היחיד שחסר לה".

אולי שקט למאמנים זה לא מספיק?

"לא פלא שניר קלינגר הצליח פה, כי יש לו אישיות חזקה וזה מה שצריך בקבוצה כמו הפועל חיפה. למה? בגלל שכץ לא מתערב. הוא לא ימנע שום דרישה של המאמן, הוא יילך עם המאמן שלו עד הסוף. אני מדבר רק על חמש השנים האחרונות, לפני זה אני לא מכיר. הוא נותן לך תקציב, אומר לך 'קח, תביא את מי שאתה רוצה'. הוא יכול להציע, הוא יכול להמליץ, אבל זהו, הוא לא יתערב בהרכב. אני מודה, לפעמים זה מכעיס אותי. אני פחות מסכים עם השיטה שלו, אבל הוא לא רוצה להתערב למאמן. זו בעיה".

בעיה, כי ביקשת ממנו להתערב לגבי שיתוף שחקני נוער?

"שלחתי לו הודעה, אבל הוא לא מוכן היה להתערב".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

"פאן זון" לפני הדרבי בחצי הגמר

לנקש יש חזון, ובחזון הוא רואה בשלב הראשון איך נבנה קהל אוהדים יציב שירכוש לפחות 3000 מינויים כל עונה. בנוסף ל-2000 רוכשי כרטיסים בממוצע למשחק, זו תהיה תשתית ראויה למה שהוא מתכנן פה לעתיד. לשם כך, יחד עם האוהדים אדם להב ואייל זיו, החל לפני כחודש לעסוק בהכנות להקמת עמותה בשם "הלב האדום", שתהווה בסיס לאידיאל הגרמני.

"אם אנחנו רוצים לשמור על המועדון ולא להיעלם, חייבים לבנות אותו מלמטה, מחדש", הוא מסביר את משנתו ,"היום אני מסתכל אך ורק על הבנייה של תשתית האוהדים. להפועל חיפה אין עתיד, אם היא לא תהיה משפחה. יניב קטן ניתק לי את הטלפון באמצע שידור, כי הוא לא הבין למה אני מתכוון. מכבי חיפה היא באמת ריאל מדריד. אבל מה קורה בריאל או בברצלונה כשמשחקים בהן שחקנים טובים? המועדון 'פול האוס', אי אפשר להיכנס כאוהד. ילד שגדל עכשיו כאוהד מכבי חיפה, יראה ב-10 השנים הקרובות את הקבוצה רק בטלוויזיה, כי האצטדיון מפוצץ במנויים. אין מה לעשות 'סמי עופר' סולד אאוט, אין להם מקום לילד חדש. אני גאה בשחר שהגיע לזה, אבל לאוהדים יש בעיה. בכל שנה עושים הגרלות, כדי לאפשר לאוהדים חדשים לרכוש מינוי וליהנות. ואני אומר לאותו ילד שיושב בבית 'בוא להיות איתנו'. פה אנחנו צריכים להיכנס, להיות האתלטיקו מדריד שלו. לחבר אותו למשפחה, שירגיש את החיבור, את האהבה. אנחנו יכולים לעשות את זה, אנחנו נשמור על הגחלת. אם יהיה לו עם מה להזדהות, זה החזון".

"אני רגיש מאוד, אני יכול לבכות מהכל". עם האישה קארן סבאג (צילום: עצמי)

ההגרלה בחצי גמר הגביע שזימנה משחק דרבי, נפלה על העמותה שבדרך כאילו מהשמיים. תוך שעות נבנתה תשתית של כ-10 אוהדים ואוהדות ונפתח חמ"ל, שכרגע כל עיסוקם נתון לסיכול מכירת כרטיסים מהיציעים של הפועל חיפה לאוהדים הירוקים. ההתנהלות של "הלב האדום" בדרבי, תשמש פנים של העמותה לכשתקום. הצלחתם בדרבון האוהדים לרכוש כרטיסים, בהסעות המאורגנות ובהפנינג שהם מתכננים, ימנפו את פעילותם ויחברו אותם לקהל שיילך אחריהם באש ובמים.

נקש: "תראי מה קורה לנו בדרבי. זה משהו שהקמנו לפני חודש. אנשים מתעלפים רק מהחיבור, מהרגש. זה יותר חשוב מהכל, גם מהצלחות".

מה מהות "הלב האדום"?

"אני אגיד לך מה המהות של זה. אנשים חושבים שמאחר שאני זז כל הזמן, אני מאוד היפראקטיבי, אז אני אימפולסיבי. אז אני לא, אני רחוק מאימפולסיביות. כל מה שקורה עכשיו, היה החזון שלי בתחילת העונה, עוד לפני שחתמתי. אני פשוט חושב מאוד מהר. אני חושב 20 פעם מהר יותר מכל אדם. מה שקורה עכשיו זה היה רעיון שלי. להגיע לאימונים, לאסוף את האוהדים ולהקים עמותה למען הפועל חיפה, לתמיכה ולא נגד. אני חוזר שוב – לא נגד. כי ראינו שאי אפשר ללכת נגד כץ. אז עזבו את החלומות, עזבו את השטויות, אתם רוצים עוד 10 שנים להתעסק בשטויות ולגרום למועדון לא להיות? ככה ראיתי את זה. האמנתי שבסוף זה יקרה. אני מאמין בשיטה הגרמנית – 50 אחוז בעלים, 50 אחוז קהל. לא משנה אם יש לך את כל הכסף להשקיע, אין לך סיכוי בהפועל חיפה אם תהיה בעלים לבד. אתה רוצה להצליח, האוהדים צריכים להיות 50 אחוז, כדי לגרום לאנשים חדשים לאהוד את הקבוצה וזה החלום".

את מה שאתם עושים עם הכרטיסים, הקבוצה הייתה צריכה לעשות.

"מכבי חיפה יכולה להעיף תוך דקה את כל הכרטיסים. ידענו שתהיה לנו בעיה קשה, כי הם ירצו לקחת לנו את הכרטיסים, אז הקמנו חמ"ל, כדי שלא ייכנסו מסתננים. ידענו שיהיו זליגות, פחדנו מזה, אז פשוט אנחנו קונים את הכרטיסים המיועדים לאוהדים שלנו ומבצעים מעקב על כל מנוי וכל כרטיס שנמכר. אנחנו רוצים להיות בטוחים שיהיו ביציעים שלנו רק אוהדי הפועל".

ואתה מגשים חלום בדמות "פאן זון" (Fun Zone).

"החלום שלי זה לעשות 'פאן זון', עוד לא עשו כזה בארץ. אנחנו משקיעים שם משהו מטורף. אירוע סגור עם אבטחה, במועדון בקיבוץ גלויות, 200 מטר מבלומפילד. אתמול הייתה לנו ישיבה מסודרת. 1200 איש יכולים להיות במקביל במקום. נעשה שם יריד, יהיו די ג'יי, זמרים. ייכנסו למתחם בהצגת כרטיס של הפועל. זה יתחיל מ-14:00 עד 18:00, ואז נעשה צעדה לאצטדיון. שחקני עבר שזכו בגביע ב-74' יקבלו מאיתנו תעודה וכרטיס למשחק. אנחנו עושים שם משהו מדהים-מדהים. ההסעות שייצאו מפה, יגיעו עד שם. אף אחד לא בא למשחק של הפועל חיפה בגלל 'פאן זון', אבל זו החוויה שאני רוצה לייצר. משהו אחר, אנחנו משהו אחר. ממקום טוב, לא ממקום רע. אתם גם משהו אחר, כי אתם מצליחים, כי יש לכם הכי הרבה כסף, כי האווירה אצלכם מהממת, כי אתם מביאים 30 אלף איש לכל משחק בית וזה הכי כיף, לעומת ה-2000 שלנו. לכן אני חייב לייצר משהו אחר, ואם זה יקרה, יש מקום בחיפה לשתי קבוצות. תאמיני לי, האזור הזה צמא לשתי קבוצות טובות, כי אין פה שום דבר אחר".

זה תהליך מאוד ארוך, בנייה של שנים.

"ל-30 אלף ברור, אבל אני מאמין שאפשר, לאט-לאט. תני לי 3000 מנויים בעונה הבאה ועוד 2000 שמגיעים למשחק. אז במקום לראות את מה שקרה עכשיו, כשהגיעו 900-800, עשיתי את שלי גם לשנה הבאה. תני לי לראות ששלוש קבוצות עלו ליגה, להקים מחלקת נוער ובית ספר יפה, התקדמנו עוד שנה".

יואב מודע ל"לב האדום?".

"אני מאמין שהעבירו לו את זה. אני חושב שהמועדון הבין שאנחנו בעד. רובי רגב הבין שאנחנו בעד, שלא באנו לגנוב את ההצגה, אלא ללכת ביחד, ואם נשלב ידיים, נצליח הרבה יותר. בינתיים זה מתפקד מצוין. השאלה מה יעבירו ליואב, כרגע נראה שמעבירים לו את הדברים הטובים".

אתה לא מדבר איתו?

"אני מסתמס איתו. יואב ואני לא דיברנו מילה בשנה האחרונה. עד לפני שנה היו לנו הרבה שיחות, אבל קבענו לעצמנו כלל בשנה האחרונה – אנחנו רק מסתמסים. אני יודע שהוא אמר שהוא לא מסתמס איתי, אבל…".

יצאת על המאמן אלישע לוי בפייסבוק. בכלל נדמה שאתה המון בפייסבוק.

"אני יכול להגיד לך שאחרי המשחק האחרון התחבקנו והתנשקנו. אני חושב שהסיפור יצא מפרופורציות. ניפחו אותו מעבר למה שזה. מה שיצא לתקשורת בכלל לא היה נכון, וזה מה שהגיע לאוזניים של אלישע. בהפועל חיפה יש הרבה שמועות, וזו אחת הבעיות. נכון, אמרתי את דעתי המקצועית שהפועל חיפה זה כישלון, אבל מפה ועד שהגעתי לשבת עם המנכ"ל כדי לפטר את המאמן, אין שום קשר למציאות. מובן לי למה אחרי זה אני נחשב לסדין אדום אצל אלישע והוא יצא עליי, ואני עניתי לו, וככה זה התפתח. אני חושב שהוא בן אדם נפלא. לא אמרתי שהוא מאמן חרא, אלא להיפך. אמרתי שאם הוא יצליח, צריכים להרים אותו על כפיים, כי באמת קשה במערכת הזו. אני חושב שזה נופח, אבל התחבקנו והתנשקנו, השתתפתי בצערו על אבלו, כי לי זה חשוב, אני לא רב עם אף אחד. אני בן אדם ששונא לשנוא".

אז מי יהיה מאמן שנה הבאה?

"אין לי מושג, זה כץ יודע. את רוצה לדעת את מי אני רוצה? אני רוצה מאמן שאנחנו יכולים להשפיע עליו, לא מקצועית. אני צריך מאמן שמאמין ש'הלב האדום' יכול לעזור לו. לא נתערב לו, אלא נעזור לו".

מה קורה עם הפייסבוק שלך?

"בשנה האחרונה אני איש של פייסבוק. יש לי הרבה דעות מאוד מוצקות. פעם, כשהייתי צעיר, חשבתי לרוץ לפוליטיקה, אבל אז הבנתי שאני לא מסוגל, כי שם באמת צריך לשקר כל הזמן. אני מדבר עם כולם בגובה העיניים, אני שונא מתנשאים, במיוחד אנשים שבאו מלמטה. אני יושב ביציע, ואם בא לי לקלל, אני אקלל. אני זה אני. נולדתי בקרית חיים, לא יודע אם אמות כאן, כי אני מת על תל אביב וקניתי שם דירה עכשיו. אני איש של הרחוב. הייתי ילד שלא היה לו הרבה, אבל גם לא היה עוני. לא היינו מסכנים, והסבים והסבתות שלנו משני הצדדים היו מדהימים, וההורים שלי, אין כאלה. ואני רגיש מאוד (בוכה), אני יכול לבכות מהכל. אני נפגע מאוד מהר מאנשים. הבנות שלי טסות עכשיו לחו"ל, והן מבקשות שאסדר להן פה ואתן להן שם. בדיוק דיברתי עם השותף שלי על מה היה לנו. נסענו ב'פורד אסקורט' פתוחה לסיני בחום מטורף, חשבנו שאנחנו מתים, אבל זו הייתה הילדות שלנו, ואני מת עליה".

אמרת שכץ יעביר את הקבוצה הלאה. אתה רואה עצמך מועמד?

"בעתיד אני מאמין שאנחנו נהיה חלק מהפועל חיפה. כרגע, אף אחד לא בא לגזול את הקבוצה. הקבוצה היא של כץ. אולי בעוד שלוש או חמש שנים, מתי שהוא ירצה. האמת, זה לא מעניין מתי, אני בכלל לא מתעסק בשאלה מתי הוא יילך, אני מתעסק בלבנות את המערכת לעתיד, כדי שנוכל להיכנס אליה כולנו, כמו ביליה, ידידי היקר. אם תשאלי אותו עכשיו, הוא יגיד לך שבחיים הוא לא ייכנס להפועל חיפה, אבל אני בטוח שהוא יהיה צמוד אליי ויהיו עוד כמה, שמעדיפים לא לדבר כרגע. ביחד עם האוהדים ניקח את זה. זה חייב להיות עם האוהדים, אנחנו נהיה חלק מהפועל חיפה. בואי נסכם את זה כך: הפועל חיפה לא תהיה אלמנה. לא יקרה לה מה שקרה פעם".