שם: אריאל לבנגרונד.
עיסוק: יועצת זוגית, הורית ומשפחות.
שנת הקמת המשרד: 2019.
מצב משפחתי: בת 57, אימא לבת וסבתא לנכד בן 4 ונכדה בת חצי שנה.
מגורים: קיבוץ סער.
הסיפור שלי: "כשהייתי בצבא, שובצתי לתפקיד אלקטרוני ויצאתי לקורס צבאי. באחד מסופי השבוע, כשיצאתי שבת, נסעתי עם ידיד וחברה לאזור ירושלים. כשהגענו לאזור הסטף, גלגל הרכב התפוצץ והרכב התהפך, ומצאנו את עצמנו הפוכים כשדלק מטפטף. אני זוכרת שבאותו הזמן לא כאב לי כלום. הייתי בהלם, וזוג שראה אותנו לקח אותנו לבית החולים, שם שוחררנו עוד באותו היום. מספר חודשים לאחר התאונה, הרגשתי שאני לא שומעת טוב, עשיתי בדיקת שמיעה ואובחנה הידרדרות בשמיעה שלי. באותה התקופה אף אחד לא קישר את זה לתאונה ולפגיעה בראש. חצי שנה אחרי השחרור, הבנתי שאני לא שומעת טוב והתחלתי לקרוא שפתיים. הומלץ שארכיב מכשיר שמיעה, אבל זה היה נורא, כי זה הגביר את הווליום של הצלילים בצורה אחידה".
למה בחרת להיות דווקא יועצת הורית וזוגית: "אחרי שהבת שלי נולדה, כשהייתי בת 24, החלטתי לעסוק בחינוך, ולאחר הלימודים התחלתי לעבוד כגננת, מטפלת התנהגותית ומנהלת גנים. בשנים האחרונות, הבנתי שאם אני רוצה להגיע לילדים, לחינוך הילד ולהכלה, זה צריך להיות בשיתוף ההורים. לגן יש את היכולות שלו, אבל הוא מתקשה לתת את המענה הפרטני, והעבודה צריכה להיות אישית. לצד זה, חלק מחינוך הילדים נופל על שני ההורים ולא פעם אין אחידות הורית, וקשה לחנך את הילדים, כשכל הורה אומר משהו אחר".
התמחות: "ההתמחות שלי היא הנחיה להורים שומעים לילדים כבדי שמיעה. אני באה מהמקום של הילדים, ואני עדיין שם ומבינה את הילדים. מה הם מרגישים ואיפה זה פוגש את חוסר הביטחון שלהם. אני מבינה שלהורים שומעים קשה לא פעם להכיל את העולם של הילד. הם מכניסים אותו למסגרת רגילה, כי הם רוצים שהוא יהיה כמו כולם, אבל לילד יש הרבה יותר קשיים, וללא התמיכה מהבית הוא לא יצליח להשתלב".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה החזון שלך: "חברתי בשנה האחרונה לעמותת 'בית מיחא', שמפעילה גנים ומרכזי טיפול לחירשים וכבדי שמיעה, כשהחזון שלנו הוא להנגיש את הגנים לילדים בכל הארץ. בנוסף, הסדרת הפיקוח והבקרה במעונות היום, כדי שכל הורה יידע שהוא שולח את ילדו למקום בטוח, אוהב ומכבד״.
קשיים בהם נתקלת בדרך: "לאחר התאונה אנשים היו אומרים לי שלא רואים שאני חירשת, וכשאני ובן זוגי היינו מארחים חברים משותפים מלפני התאונה הם היו מדברים, צוחקים ומתעלמים ממני. אני הייתי יושבת בצד ומנסה לקרוא שפתיים, דבר שלא היה פשוט בהתחלה, והרגשתי שאני צריכה להילחם. וכאשר התחלתי לעסוק בחינוך, הרגשתי שאני צריכה לתת מעצמי הרבה יותר על מנת להוכיח שאני יכולה להיות גננת כמו כל אחת אחרת".
סיפור בלתי נשכח: "כשהתחלתי לעבוד בהנחיית הורים לילדים כבדי שמיעה, התקשרה אליי אימא וסיפרה לי שהבן שלה חזר מהגן וסיפר לה שאין לו חברים. זה שבר לי את הלב והחזיר אותי לסיפור שלי, שבמשך שנים ישבתי בצד במפגשי חברים והרגשתי מחוץ לחבורה, עד שהחלטתי לשחרר ומי שרוצה, שיקבל אותי כמו שאני".
העצמה נשית: "מאוד חשוב לי לקדם ולהעצים נשים ואני מרצה לנשים שבאמצע החיים נתקלו בקושי, שקשה להן לצאת מהמקום שבו הן נמצאות, שיש להן סוג של נכות. אני נותנת להן מוטיבציה וכלים לנהל את הנכות והקושי, ושהקושי לא ינהל אותן. בנוסף, אני מגיעה ממשפחה שכולה. האחיינית שלי קים לבנגרונד נרצחה בפיגוע, ואני עושה מפגשים של משפחות שכולות, במטרה לנסות להוציא מהשכול משהו חיובי ולא לשקוע בתוך האבל ולעצור את החיים".
איפה תהיי בעוד 20 שנה: "אקים מפלגה חברתית, שתקדם עוולות חברתיות, כגון: קידום מעמד האישה, הבנה, ביטחון וחינוך לגיל הרך, הסדרת חוסר שוויון לקשישים ולנכים. אשמח להגיע למפלגה קיימת שמוכנה באמת להילחם למען החלשים והנזקקים, ואם לא, אולי אקים מפלגה חדשה".
אתר: www.ariellove.co.il
טלפון: 052-523-6808
תגובות