האלוף הפראלימפי הישראלי, נמר (נחמן) וולף, בעל שמונה מדליות ממשחקים אולימפיים, הלך לעולמו בגיל 70 לאחר מחלה קשה.
וולף התמחה בזריקת דיסקוס, מקצוע שבו שיפר את שיא העולם שש פעמים, וכן זכה במדליות גם בהדיפת כדור ברזל והטלת כידון. הוא ייצג את ישראל לראשונה באולימפיאדת 1984, ולאחר מכן באולימפיאדות סאול, ברצלונה, אטלנטה, וסידני. בסך הכל זכה במשחקים האולימפיים בשלוש מדליות זהב, ארבע מדליות כסף ומדליית ארד. בשנת ה-60 למדינה זכה בתואר "ספורטאי העשור".
וולף הקדיש את חייו לטובת ספורט הנכים בישראל, כאשר עבד בתפקידים בכירים במרכז הספורט של איל"ן חיפה, מרכז ממנו יצאו כמה מטובי הספורטאים הפראלימפיים של ישראל.
וולף חלה במחלת פוליו כשהיה תינוק ושותק באחת מרגליו. הוא גבר על הנכות בכל דרך אפשרית – החל ממשחקי כדורגל במושב עם חברים, דרך מדליות אולימפיות ועולמיות באתלטיקה, ודרך כדורסל תחרותי על כיסא גלגלים. הוא התגורר במושב בן עמי שליד נהריה, והשאיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ושבעה נכדים.
המנהל המקצועי של הוועד הפראלימפי, ד"ר רון בולוטין: "נחמן היה מהספורטאים הפראלימפיים הבולטים, שהביא כבוד וגאווה לספורט הפראלימפי הישראלי".
תגובות