אוטוטו שוב נתב"ג כן או לא ייסגר, איך אתם מרגישים "כלואים עם הילדים בבית"?.
מספרים על יהודי צדיק וחסיד שאיחר בוקר אחד לבית הכנסת. כששאלו אותו איך ייתכן, הוא הסביר: כשיצאתי מהבית נתקלתי באשה ושבעה ילדים שצריכים להגיע לגנים ולבתי הספר. ריחמתי עליהם ועזרתי בארגון ובהסעות שלהם. עכשיו סיימתי את המצווה ומיד באתי לבית הכנסת. כולם מאוד התפעלו ושיבחו אותו על כך, ואז הוא אמר: ואם אספר לכם שהם היו האישה והילדים שלי, אז זו כבר לא מצווה…
בפרשת השבוע, "ויחי", המסיימת את ספר בראשית, יעקב מצווה ליוסף לקבור אותו במערת המכפלה ואומר: "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בדרך… ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם". רש"י מפרש שיעקב מבקש מיוסף שלא יהיה לו עליו בלב, על כך שלא קבר את רחל אימו במערת המכפלה, אלא כך באמצע הדרך, כי זה, על פי הציווי, בשביל מטרה גדולה. כשבני ישראל ירדו לגלות אחרי חורבן בית המקדש, הם יעברו בדרך ליד בית לחם, ואז רחל תצא מקברה ותבכה ותתפלל עליהם: "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה", והקדוש ברוך משיב לה: "מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך… ושבו בנים לגבולם".
על איזה פעולה של רחל מדובר כאן? מסביר הרבי מלובביץ' שמדובר על הוויתור שלה להיקבר יחד עם יעקב במערת המכפלה, בשביל לעמוד ולצאת לעזרת בניה כשיצטרכו אותה בדרכם אל הגלות.
זאת הסיבה לכך שרחל נחשבת האימא העיקרית של עם ישראל, מכיוון שהיא הניחה את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות שלה!
אנחנו מקווים ומתפללים שזהו אכן הסגר האחרון, ובעזרת ה' המגפה תסתיים בקרוב, אבל בואו נלמד מרחל אימנו וניקח את ההזדמנות הזאת לבדוק ולהגדיר מחדש את סדר העדיפויות שלנו.
נזכור שהילדים הם מעל ולפני הכל. בואו נמנף את הזמן הנוסף שיש לנו איתם בבית להתקרב אליהם ולעולמם, להקשיב להם ולהדריך אותם ונוודא שאף פעם לא נרגיש תקועים עם הילדים.
תגובות