איזו גבינה את/ה? אם החלטתם להרחיב את טווח ההיכרות שלכם עם עולם הגבינות מעבר לקוטג’ ולתשעה אחוז, אולי חשתם במבוכה הרבה לנוכח ההיצע העצום של גבינות קשות ורכות, צעירות ובשלות, גבינות מחלב בקר, עזים וכבשים.
המומחים בחנות הגבינות באשר נתקלים בכל סוגי הלקוחות ויודעים כבר מה יקסום למי, מה מעדיפות נשים, מה קוסם להיפסטרים, מה להביא לדודה ומה לא לקחת בשום אופן לארוחת רומנטית. נסקור את גבינות הפרימיום המוצעות בחנות ונמליץ לכם איזו גבינה מתאימה לכם, ואחרי שניתן בגבינות סימנים נוסיף להן גם יין.
ניר כרמון, הזכיין של סניף באשר בגרנד קניון: “אני יכול לאפיין את רוב הטיפוסים שמגיעים לחנות ולהתאים להם גבינה שהם יאהבו. אני גם יודע מה לקוח יאהב פחות. אני מסתכל על סגנון הלבוש ועל שפת הגוף, ובעצם מתפקד כפסיכולוג. אם לא הצלחתי לקלוע לטעמו של לקוח מסוים בפעם הראשונה שבה נתתי לו גבינה לטעימה, אתחקר אותו קצת. לאנשים שלא נחשפו בכלל לגבינות מעבר לקוטג’ ולגבינה צהובה שנמכרות בסופר אציע להתחיל עם גבינה עדינה, לראות את תגובתם הראשונית. לרוב הם יאהבו גאודה מחלב עזים או סנט מור”.
כמובן שכאשר באים לקנות גבינה, הקריטריון אינו רק מי את/ה אלא גם לאיזה סוג אירוע הגבינה נועדה. ננסה לתת מענה גם להתלבטויות כאלה.
מי שלא יסתפק בכתבה מוזמן להגיע בתחילת השבוע הקרוב, בימים ראשון-שלישי לגרנד קניון, שם מתקיים יריד שבועות בסימן שוק מחנה יהודה בחסות באשר פרומז’רי. במסגרת היריד יתקיימו טעימות של מוצרי השוק כמו מאכלי עדות, תבלינים, לחמים ותוצרת טרייה, וישתתפו בו גם ממלכת החלבה והטחינה, ישי אתרוגים ופסטה בסטה. ביום ראשון בשעה 18:00 יעביר הסומלייה מורן עשור סדנה על התאמת גבינות ליין. אירוע השיא של היריד יתקיים ביום שני ב־18:00 עם סדנה פרונטלית שיעביר השף אבי לוי, זוכה התוכנית “מאסטר שף” ובעל מסעדת המוציא בשוק.
♦ ♦ ♦
הפרפקציוניסט
הגבינה המושלמת בשבילו היא Tomme d’ Aquitaine – גבינת תום עשויה מחלב עזים מחבל הבאסקים. זוהי גבינה חצי קשה, איכותית מאוד, המאופיינת בטעם עדין אך בעל עומק רב. גם 15 שניות לאחר שטעמתם אותה עדיין מרגישים את הטעם ממשיך להתפתח בפה. זוהי גבינה מדויקת, עשויה ללא רבב, ולכן מתאימה למי שדורש שלמות. הצעה לשדרוג: למרוח שכבה עבה של חמאת כמהין – דבר שיגרום לכם להצמיח כנפיים ולעוף מעלה מעלה.
המחיר: 29.90 שקל ל 100 גרם
חובבי שלמה ארצי
Bûche de Chèvre היא גבינה שמזכירה בצורתה בול עץ. זה גם פירוש המילה בוש (הוגים בחצי שורוק חצי חיריק). משמעות המילה שבר בצרפתית היא עז. זו גבינה צעירה מאזור סנט מור – עיירה קטנה דרומית לפריז – אשר עשויה מחלב עזים ובעלת טעם עדין מאוד. סנט מור מיוצרת במחוז אנדר אה לואר ולא ניתן לקרוא בשם זה לגבינה שיוצרה מחוץ לאזור זה. היא מבשילה במשך שבועיים עד שמונה שבועות, וטעמה הופך לדומיננטי יותר ככל שהיא מתיישנת. קליפתה של הסנט מור היא טבעית, ללא עובש, וכשהגבינה מבשילה הופכת הקליפה ליבשה וקשה יותר ואילו החלק הפנימי הופך רך וכמעט נוזלי. את הגבינה הזאת יאהבו מי שהולכים על בטוח, והיא קוסמת ביותר לטעם הקהל. מתאימה מאוד למאפים ולסלטים.
המחיר: 25 שקל ל‐100 גרם
דייט ראשון
Gouda Born Trot Honing היא גבינת בוטיק מצפון הולנד שעשתה עלייה לארץ לא מזמן. זוהי גאודה (חאודה, למי שרוצה לדייק, בהגייה ההולנדית) העשויה מחלב עזים עם תוספת של דבש – גבינה קשה המיושנת במשך כ־12 חודשים ומתאפיינת בטעם מתקתק שהוא תוצר של הדבש עם היישון. בנגיסה הראשונה מבחינים בעיקר במליחות של הגבינה, אך לאחר כמה שניות המתיקות שלה מתפוצצת בפה. “זו אחת מהגבינות הכי טובות שבאשר הביאו לארץ עד היום”, אומר כרמון, ולא נותר לנו אלא להסכים איתו. היא מצוינת לארוחה רומנטית ותשאיר טעם טוב גם לדייט שני ושלישי.
המחיר: 35 שקל ל‐100 גרם
♦ ♦ ♦
האנגלוסקסי – בריטי, אמריקאי, או אוסטרלי
Barbers Vintage Reserve Cheddar היא גבינת צ’דר וינטג’ מחוות ברבר במחוז סומרסט בבריטניה. צ’דר היא פחות או יותר הגבינה הלאומית של בריטניה. הממלכה תרמה לעולם עוד כמה גבינות כמו סטילטון למשל, אבל צ’דר היא בלי ספק המפורסמת ביותר. היא נחשבת לגבינה הקשה הפופולרית ביותר בעולם, לא מעט בזכות העובדה שהיא מככבת בדרך כלל בצ’יזבורגר האמריקאי. לצ’דר דרגות שונות של בשלות, וככל שהיא צעירה יותר היא עדינה יותר. הגבינה שטעמנו מיושנת במשך 18 חודשים ומדורגת כגבינת וינטג’. היא מצוינת להקרמת פשטידות, תשדרג מאפים מלוחים לרמות על, אפשר להוסיף אותה לפסטות, והטוב ביותר – לאכול אותה כמו שהיא, במגש גבינות או על לחם עם חמאה, כי זו גבינה נהדרת. בהשוואה לכל צ’דר אחרת, שלא להזכיר את הישראלית, זוהי אם כל הצ’דר.
המחיר: 29.90 שקל ל‐100 גרם
ג’יג’י ובלה חדיד או כל פאשיניסטה אחרת
Chèvre d’Argental היא גבינה מסוג ברי מחבל אוברניי רון אלפ בדרום מזרח צרפת. זוהי גבינת עזים איכותית מאוד, עשויה מדאבל קרם, כלומר בזמן ההכנה מוסיפים כמות כפולה של שמנת – מה שהופך אותה לעשירה מאוד. היא בעלת טעם עדין יותר מגבינות ברי אחרות, אך עדיין משמרת את הפיקנטיות של גבינת עזים. לאחר הביס הראשון אי אפשר להפסיק לאכול אותה. היא אופנתית מאוד ומתאימה לבעלי טעם יוקרתי.
המחיר: 39.90 שקל ל‐100 גרם
מיק ג’אגר – נער נצחי ופרוע
Ewephoria Gouda היא גבינה שצוברת פופולריות בשנים האחרונות, והיא זכתה רק לפני כמה חודשים במדליית זהב ובתואר גבינת השנה בתחרות בארצות הברית. האוופוריה ההולנדית זו גבינה אשר עשויה מחלב כבשים ומיושנת במשך 36 חודשים. השילוב של נעורים, בשלות ומקוריות הופך אותה לאידיאלית לטיפוסים שממשיכים את מרד הנוערים שלהם אל תוך הבגרות המאוחרת. אין ספק שזו גבינה מנצחת ש תכניס אתכם לאופוריה של ממש.
המחיר: 35 שקל ל‐100 גרם
♦ ♦ ♦
ההיפסטר
Brie de Chèvre Tendre des crémiers היא גבינת ברי מחלב עזים, קרמית ועשירה מאוד. אנחנו מתקדמים כאן קצת מבחינת הבשלות והחריפות בכל הקשור לגבינות עזים. גבינה זו מאופיינת בטעם חזק ודומיננטי מקודמותיה ומפגינה יותר נשכנות, אבל היא עדיין לא שייכת לקטגוריה של גבינות העזים המרתיעות. היא מתאימה לכל מי שלא פוחד להתנסות בדברים חדשים, נון קונפורמיסט אבל בכל זאת שומר על סטייל אלגנטי. ובמילה אחת – היפסטר.
המחיר: 35 שקל ל‐100 גרם
ריהאנה – לא הולכת בתלם
Bleu des Basques Brebis היא גבינה כחולה מחבל הבסקים אשר עשויה מחלב כבשים. הגבינה היא לא חריפה מאוד אבל בעלת טעם עמוק מאוד. זוהי אחת מהגבינות הכחולות הטובות ביותר שיש. היא מתיישנת בתוך מערות, וכך מתפתח העובש שלה בצורה טבעית ולא בהזרקת פניצילין, כמו בהרבה גבינות מסוג רוקפור או גורגונזולה שפוגשים בסופרמרקטים. לא הרבה אנשים מציבים אותה בעדיפות גבוהה מבחינת הרכישה שלהם, אבל אלה שכן הם בעלי סטייל ייחודי מאוד ורחוק מהמיינסטרים.
המחיר: 45 שקל ל‐100 גרם
הפרופסור המפוזר
Époisses de Bourgogne היא גבינה רכה שנחשבת לאחת מעשר הגבינות בעלות הטעמים החזקים ביותר בצרפת. מקורה בעיירה קטנה בשם אפואס בחבל בורגון, והיא עשויה מחלב בקר ובעלת טעמים חריפים ודומיננטיים מאוד. היא מיושנת במשך שישה עד שמונה שבועות, אבל אוכלים אותה בדרגות שונות של הבחלה. האפואס משתדכת היטב לפירות מתקתקים כמו אפרסקים ותאנים. מה שנותן לה את הטעם המיוחד והחזק זה הוספת מאר דה בורגון – משקה שמזכיר מאוד גראפה – בזמן ההבשלה. ריחה של האפואס הוא חריף כל כך עד שבעבר נאסר על נשיאתה בתחבורה ציבורית, אבל היא תתאקלם היטב בתיקו של הפרופסור המפוזר, ליד הבננה השחורה והכריך הכחלחל-ירקרק מלפני שבועיים.
המחיר: 45 שקל ל‐100 גרם
♦ ♦ ♦
לא יכול/ה בלי מתוק
סליבקי היא משהו בין שמנת לקרם פרש, אשר חביבה על יוצאי רוסיה, עם 38 אחוזי שומן. הטעם של הסליבקי הוא מתקתק-חמצמץ, והמרקם שלה הוא קרמי יותר מזה של שמנת חמוצה. היא מזכירה מסקרפונה איטלקית ומשתמשים בה להכנת קינוחים. הצעת הגשה: בכלי קטן לשים דובדבן אמרנה איטלקי, מעליו כף של גבינת סליבקי ולמעלה לפזר סירופ אמרנה. קינוח בשלוש שניות, אך שילוב הטעמים יוצר אורגזמה קולינרית של ממש.
המחיר: 6.50 שקלים ל‐100 גרם
איימי ויינהאוס
גאודה ספיישל וינטג’ 5+5 היא גבינה המיושנת במשך שנים בהולנד וחמש שנים בארץ. סיפורה של גבינה זו הוא ייחודי: בשנת 2012 הוצע בהולנד כל המלאי של גאודה ספיישל וינטג’ שנותר למכירה, ובבאשר רכוש אותו וייבאו לארץ שני טונות של הגבינה. בשל העובדה שקצב מכירתה הוא די איטי, היא אוחסנה בקירור והמשיכה להתיישן. התברר שפוטנציאל היישון שלה הוא גבוה מאוד, ושפים מרחבי העולם מגיעים כדי לטעום את התוצאה. בסניף בגרנד קניון מאוחסנים חמישה גלגלים של הגבינה במשקל 12-10 ק”ג כל אחד. זו גבינה קשה מאוד ויוצאת דופן. טעמה הוא שילוב של חמאה מתוקה עם שמץ מליחות. מרקמה דומה לזה של פרמז’ן, וצבעה הוא ענברי עמוק. היא משתלבת היטב עם משקאות עתירי אלכוהול כמו וויסקי, קוניאק, ברנדי או ערק, ומתאימה במיוחד לטיפוסים אפלים.
המחיר: 45 שקל ל‐100 גרם
מה להביא לדודה
Gruyère Rèserve היא גבינה קשה אשר מגיעה ממחלבה שווייצרית שחדרי הייצור שלה נמצאים בתוך מערה. טעמה הוא אגוזי ומעט מתקתק. זו גבינה קלאסית מחלב בקר עם טעם שמתפתח לאורך זמן ומשתהה על הלשון. יש בה קריסטלים של לקטוז אשר מתפצפצים בפה, והיא נחשבת לאחת מהגבינות המשובחות בעולם. הגבינה שומרת על אותו הטעם ועל אותו המרקם לאורך כל חודשי השנה, והיא מדויקת כמו שעון שוויצרי. 99 אחוז מהאנשים שטועמים אותה קונים אותה. עם הגבינה הזאת אין הפתעות.
המחיר: 29.90 שקל ל‐100 גרם
מה לא להביא לארוחה רומנטית
גרוויירה. עדיין לא נגענו בגבינות הבלקניות, שהן הקרובות ביותר לאזורנו והמתאימות ביותר לטעם הים תיכוני. יש בהן מעודנות יותר ומעודנות פחות, והגרוויירה בלי ספק שייכת למחלקה הפחות מעודנת. זוהי גבינת כבשים בסגנון קשקבל שמגיעה מכרתים ומאיים יווניים אחרים. טעמה הוא עז בהשוואת לגבינות קשקבל אחרות, שכמו רוב הגבינות שהזכרנו חריפותן בדרך כלל תלויה בגילן. בגרוויירה יש חריפות עוקצנית, וניחוח הכבש מורגש בה היטב. אולי בגלל זה מעט מאוד אנשים אוהבים אותה. אם תרצו להרשים את בן/בת הזוג, היזהרו מזו, כי היא תעשה את הפעולה ההפוכה.
המחיר: 35 שקל ל‐100 גרם
♦ ♦ ♦
הידע הנסתר: איך להתאים גבינות ליין
המשימה של שידוך בין יין לגבינות היא אחד מהדברים הקשים למבקר יין. בניגוד לתפישה המקובלת, החיבור בין השניים הוא לא אוטומטי ופשוט. אני אוהב לצטט בהקשר זה תמיד את מבקר היין הוותיק והנודע יו ג’ונסון שאמר: “הרעיון שיין וגבינה הם זוג משמים לא שואב את תוקפו מהניסיון”. לגבינות, במיוחד לחריפות ולשמנות שבהן, יש יכולת לחסל לחלוטין את היכולת לחוש בטעמים המעודנים של יינות רבי ניואנסים.
אבל עם מעט ידע אפשר להתגבר על הקושי הזה, וחשוב לשמור על כמה עקרונות. המחשבה הנפוצה שניתן להגיש כל סוג של יין עם כל סוג של גבינה עלולה להוביל למצבים שבהם הגבינה לא יוצאת נשכרת ואילו היין נפגע ממש. את הידע הזה, משום מה, המומחים לא מנדבים בקלות. כמעט בכל כתבה על יין, ואפילו על התוויות, תמצאו הנחיות בסגנון “יתאים למאכלים אסיאתיים פיקנטיים” או “ילווה היטב צלי קדרה בבישול ממושך”, אבל את ההתוויות האלמנטריות של איזה יין להגיש עם איזו גבינה מצניעים, למרות הפופולריות הרבה של החיבור.
במובן זה, העובדה ששבועות, מלבד היותו חג הגבינות בתודעה הצרכנית הישראלית, הוא גם חג השקת היינות הלבנים היא חיובית. זאת משום שדווקא יינות לבנים מתאימים לגבינות בדרך כלל יותר מאדומים. יינות רוזה, שמגיעים למדפים גם הם בתקופה הזאת, הם מלווים מעולים לגבינה.
כמה דברים יכולים להדריך את הבחירה שלכם כעקרונות כלליים: הראשון הוא שככל שהגבינה שמנה יותר, כך רצוי שהיין יהיה יותר חומצי. השני – ככל שהגבינה קשה יותר, כך היא תתאים יותר ליינות בעלי עפיצות גבוהה. ולבסוף – יינות מבעבעים ויינות מתוקים הם המתאימים ביותר לגבינות עזים בשלות וחריפות.
אם בכל זאת החלטתם להגיש גבינות עם יין אדום, בחרו יינות אדומים צעירים יחסית, חסונים ועתירי פרי, ולא יינות מתיישנים ששמרתם שנים רבות במרתף.
♦ ♦ ♦
יקבי כרמל 2vats לבן 2016
ממסך ארומטי מאוד של יקבי כרמל, יין חצי יבש המבוסס על ענבי מוסקט אלכסנדרוני עתירי הטעם, בתוספת גוורצטרמינר, קולומבר וריזלינג. האחרון נועד ככל הנראה כדי להעניק חומציות ליין השופע והנעים הזה. קולומבר כבר הפך בן בית ביקבים רבים והוא נותן תוצאות נהדרות, אבל אם אני לא טועה, כרמל הם אלה שהשתמשו בו בארץ ראשונים, בתקופה שבה הוא נחשב לנחות בעולם. הביצוע הוא אלגנטי ביותר – יין שמצליח להיות עתיר ארומות, עם שילוב נאה של פרחוניות ופירותיות, שמגלה מתקתקות נעימה אבל גם חמיצות מאזנת. מבחינת הגבינות זהו יין שיכול לכסות טווח רחב מאוד. הוא יתאים יפה לגבינות העזים הצעירות וגם לבוגרות יותר. נסו אותו עם ה־Brie de Chèvre או עם הסנט מור.
ירדן גוורצטרמינר 2016
עוד יין ארומטי, קלאסי מאוד, בסגנון אלזסי. גוורצטרמינר הוא ענב שדי קל לדעת מראש למה לצפות ממנו, ובדרך כלל מיוחס לו הצירוף האוטומטי “ליצ’י וורדים”. היין של ירדן אינו חריג מבחינה זו והוא מפגין את הטעמים הקלאסיים של הענב בצירוף תיבול קל וטעמים של פירות קיץ, במיוחד משמש. מה שבולט ביין הוא האיזון והשמירה על רמת חמיצות גבוהה יחסית, כך שהארומות הפירותיות לא מעמיסות על החיך והמתיקות נשארת מרוסנת. היין הוא נקי וממוקד, שורד היטב בכוס ובבקבוק אחרי לגימה ממושכת, ומשתהה בחיך זמן ארוך יחסית אחרי הלגימה. מבחינת הגבינות גם הוא יתמודד יפה עם גבינות העזים, ונסו אותו עם ה־Chèvre d’Argental.
♦ ♦ ♦
דלתון כנען רוזה 2016
יינות רוזה מתאימים מאוד לגבינות, במידה רבה בזכות הצירוף בין ארומות מודגשות, טאניות מרומזת ומתקתקות קלה. הרוזה מסדרת כנען של דלתון הוא יין נעים מאוד ומתקתק – חצי יבש לפי הגדרתו – אשר עשוי משיראז (60 אחוז), גרנאש, ברברה ומעט קריניאן. הטעם הדומיננטי בו הוא של פירות אדומים כמו תות שדה, ובנוסף הוא מפגין טעמי הדרים. נסו אותו כמלווה לגבינות קצת יותר קשות, כמו גאודה או גרוייר.
דלתון פינו גרי 2016
פינו גרי הוא בעיני אחד מהזנים הפחות מעניינים מבין הלבנים, אבל דלתון הצליחו לעשות ממנו יין יוצא דופן באיכותו. הם לוקחים ברצינות את המשימה של הכנת יין ללא מגע בעץ, וכך בדיוק צריך להיות יין כזה – רענן, נעדר כבדות לחלוטין, עם שפע פרי ועם חמיצות נדיבה מאוד. בצד הלימוניות וטעמי פירות הקיץ מורגשת מינרליות קלה, וקצת מליחות בסיומת. גם זה יין ורסטילי מאוד, שיכול להתלוות לגבינות שמנות יחסית, ואני אפילו הייתי מעז ומשדך אותו לאפואס.
♦ ♦ ♦
עמק יזרעאל רוזה 2016
מקרב יינות הרוזה ששתיתי השנה זהו ללא ספק אחד מהמצטיינים. ממסך של סירה, קריניאן, סוביניון בלאן וארגמן – הענב מפיתוח ישראלי שלמרבה הצער השימוש בו נדיר – יוצר יין ייחודי מאוד. הוא יבש יחסית, עם חמיצות גבוהה וטובה. זהו יין ממוקד מאוד, נקי ודי מורכב, עם ארומה עשירה מאוד של תפוחים ירוקים אשר מקדימים את הפרי האדום ואת הסיומת המינרלית המרירה מעט. ניכרת בו עפיצות קלה והוא נהנה מהשהיה קלה לפני המזיגה, ובלבד שתשמרו על טמפרטורה נמוכה, כי הקור מחמיא לו. יין נהדר שהייתי משדך אותו לגבינות הקשות הבוגרות כמו הצ’דר וינטג’ המשובחת, שיש בה גם בשלות אבל גם רמה גבוהה של שומניות. הוא גם יחמיא מאוד לגבינות הכבשים כמו הגרוויירה והגאודה אוופוריה.
עמק יזרעאל לבנים 2016
השילוב בין ניקיון ומיקוד לארומטיות מודגש יפה ביין הזה של עמק יזרעאל, שהשם לבנים הולם אותו היטב. הוא עשוי 50 אחוז גוורצטרמינר שנתמך על ידי 30 אחוז סוביניון בלאן – לכאורה ענב בעל תכונות מנוגדות לחלוטין. הסוביניון בלאן הוא תמיד עשבוני קצת, בעל חמיצות גבוהה ומה שמכונה בעולם היין מאסקיות, שעומדת בניגוד לפרחוניות המעט חנפנית של הגוורצטרמינר. לאלה מצטרפים 20 אחוז קולומבר (או פרנץ’ קולומבר, כפי שהענב עדיין מכונה כאן – שם שהודבק לו למשך זמן קצר בשנות ה־80), שיש בו משהו שמאזן בין שני הקצוות. הלבנים של עמק יזרעאל הוא יין ברור מאוד. הוא לא נופל למלכודת של מתיקות יתר או של התפרצות ארומות בלתי מרוסנת, והסוביניון בלאן נותן בו את הטון. יש בו לימוניות עדינה, והארומות הדומיננטיות יותר מתגלות לאט. בזכות הניקיון והחמיצות הנדיבה שלו הוא ילווה יפה גבינות עזים, בעיקר את הצעירות שבהן כמו תום וסנט מור.
סוביניון בלאן הרי גליל 2016
רוב היינות בסקירה זו הם ממסכים ועשויים מענבים ארומטיים. סוביניון בלאן זני הוא חיה שונה, ובכל הקשור בגבינה יש לו יתרון גדול בזכות החומציות הגבוהה שלו. סוביניון בלאן הוא ענב צרפתי שמשויך בדרך כלל לעמק הלואר. התכונות שהטרואר הצרפתי מוציא ממנו הן בדרך כלל טעמים של דשא כסוח, לימון, תפוחים ואגסים ומינרליות בולטת. בארץ הוא מקבל בשנים האחרונות גוון מוחצן יותר עם טעמי אפרסק, מלון ופירות טרופיים. הסוביניון בלאן של הרי גליל נותר מתון במובן זה והוא יין רענן, נגיש מאוד וטעים. הוא ישתלב יפה עם הגבינות השמנות יותר – גבינות הדאבל קרם למיניהן – ויחמיא במיוחד לברי.
♦ ♦ ♦
צילומים: חגית הורנשטיין, איל קרן, חגית גורן, אורי גרון
תגובות