"בגלל שיקולים זרים חיפה פספסה בענק"

מאיר חן יסיים בקרוב את תפקידו כיו"ר דירקטוריון נתיבי איילון, תפקיד בו שימש בשלוש השנים האחרונות. כמי שעומד בראש הפירמידה של אחת מחברות התשתיות הגדולות במשק, שהיא זרוע ביצועית של משרד התחבורה, הוא היה אחראי על פרויקטים ותשתיות בהיקף של מיליארדי שקלים. בתקופתו הופקדה החברה על הוצאתם אל הפועל של פרויקטים גדולים כמו פיתוח נתיבים מהירים לתחבורה ציבורית, פרויקט "מהיר לעיר", שנועד לשדרג את התחבורה הציבורית בגוש דן והקמת חטיבה טכנולוגית, שבין היתר עסקה בניטור וניתוח סרטונים ממצלמות בקרת תנועה בזמן אמת, על מנת להקל על עומסי התנועה ולמנוע תאונות. בפרויקט הניסיוני נעמ"ה (ניידות עירוניות בממד האווירי), שהחל בשנה שעברה, שיתפו פעולה נתיבי איילון, משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית (רת"א). במסגרת הפרויקט הוקם ברחבי הארץ מארג נתיבים לטיסת רחפנים לצורך שינוע סחורות ומטענים קלים, כאשר מוקד הבקרה והשליטה שלו היה בידי נתיבי איילון. מטרת הפרויקט היא להקל על עומסי התחבורה בכבישים באמצעות שינוע משלוחים קלים באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים. מיזם הרחפנים הזה אף סייע במהלך מבצע "שומר חומות", כאשר במרכז ניהול התנועה של נתיבי איילון הוקם חמ"ל של פיקוד העורף לאיתור מיקומי נפילות טילים.

אולם הממשקים של חן עם תשתיות ותחבורה לא נתחמו באזור גוש דן בלבד. ביולי בשנה שעברה הודיע משרד התחבורה, כי לאור הפסקת ההתקשרות שלו עם חברת יפה נוף, הפרויקטים הגדולים יועתקו ממנה לידי חברות תשתיות אחרות. הפרויקטים של ניהול תנועה, תכנון אב ותחבורה חכמה הועברו לאחריות נתיבי איילון. באתר החברה הודיע חן, כי החברה תתמקד בהרחבת פעילותה לאזור הצפון והדרום והוסיף: "על פי החלטת משרד התחבורה, אנו עתידים לקלוט פרויקטים תחבורתיים בהיקף משמעותי בעיר חיפה, ביניהם: איסוף מידע, פיתוח ותחזוקת מודל תחבורתי כתוכנית אב לכל מרחב צפון, בניית תוכנית אב למסופים לאזור הצפון, תחזוקה של המטרונית (רשת תחבורה ציבורית ייעודית המופעלת באזור חיפה והקריות), תחזוקה והפעלה של מרכזית המפרץ ובהמשך אחזקת מערך הרכבל הייחודי בחיפה".

"הפוטנציאל בחיפה הוא מאוד גדול ויש הרבה מה לעשות". מאיר חן (צילום: דודו בכר)

 עשן לבן מהחדר של נשיא הטכניון

חן, שהיה שותף למיזם הרכבלית עוד מהימים כשהיה רק על הנייר, לא מהסס לבקר את ראש עיריית חיפה עינת קליש רותם על שאמרה בתחילת כהונתה "הרכבלית ז"ל". חן: "הרכבל זה הישג נוסף של העיר ומשרד התחבורה, וסוף סוף הוא ייפתח באוקטובר הקרוב. כמה רעש היה, כמה התנגדויות ועניינים. בא אליי יונה יהב בזמנו ואמר לי שהוא כבר התייאש. 13 שנים שהוא מנסה לקדם את הרכבל, עוד מעט יחגגו לו בר מצווה, אבל הילד מסרב להגיע לחגיגה. שום דבר לא מתקדם. השר ישראל כץ אמר לי לנסות להוביל ולקדם את העניין, ותוך שנה הייתה חתימה ויצאנו לדרך. אנחנו גיבינו את חברת יפה נוף, שהייתה הזרוע המבצעת, אבל מי שהניע את כל הפרויקט זה אני, כשהחתמתי את הטכניון והאוניברסיטה על כל ההסכמים ומי שחיבר את כל המערכת הזו, זו הרשות לתחבורה ציבורית, שעמדתי בראשה.

"אני זוכר שהיו המון קשיים, ודווקא מצד כל מי שרצה לקדם את העניין. הטכניון פתאום הערימו קשיים. המנכ"ל דאז, שהיום הוא מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, היו לו כל מיני התניות. החלטנו יונה יהב ואני לגשת ישירות לנשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא. רק שנינו, בלי אף אחד אחר, ישבנו אצלו עד שיצא עשן לבן. הנשיא קרא למנכ"ל ואמר לו לשחרר הכל, לא להערים קשיים ובעיות. הרכבל מאוד חשוב, הוא הרי משרת בעיקר את אוכלוסיית הסטודנטים. אני שמח שהצלחנו בתוך שנה לקדם משהו שהתעכב 13 שנה. אגב, ללא אבישי כהן מיפה נוף, שהייתה בקצה כדי לעבוד איתנו גם על המטרונית וגם על הרכבל, זה לא היה קורה.

"היו שזלזלו ולא רצו את הפרויקט, כולל אלו שהיום בשלטון. קליש רותם חשבה שאם היא תבטל את הפרויקט היא תקבל את הכסף, אז אמרו לה 'הלו, זה לא כסף שלך, זה של משרד התחבורה'. אגב, התקשר אליי מהנדס העיר, אריאל וטרמן, ואמר לי שהיא פתאום ידידותית לרכבל. שאלתי 'מה קרה? כי רואים תוצאות? טקס גזירת הסרט מתקרב'"?

ככל הידוע לנו, וטרמן היה בעד המטרונית הקיימת, מטרונית רכס הכרמל, הרכבל, הכרמלית. הוא כן הבין את החשיבות.

"נכון, זה היה החזון מבחינתו. בהתחלה אמרו שלא יהיו נוסעים, אבל הרכבל ישרת אוכלוסייה ענקית של סטודנטים שמגיעים מכל הצפון כל יום לאוניברסיטה ולטכניון. זה כמו קו רכבת חדש שפותחים. לא מיד מסתערים עליו, עד שמבינים שהוא טוב וידידותי, וככה מגיעים יותר נוסעים. אני רוצה לראות איך אתם מגיעים ממרכזית המפרץ לטכניון בתשע דקות. עם הרכב הכי מהיר והכי טוב, זה לא יקרה. אין סיכוי. הרכבל הוא כלי יעיל מעין כמותו. כל הסטודנטים שמגיעים מנהריה למשל, יורדים מהרכבת במרכזית המפרץ, עוברים שער ועולים על הרכבל.

"לדעתי, הפוטנציאל התחבורתי של חיפה הוא היום הכי מתקדם בארץ. מרכזית המפרץ זו תחנה חדשה שמרכזת בתוכה רכבת כבדה, הרכבת הקלה העתידית לנצרת, המטרונית, כל האוטובוסים והרכבל. זה HUB (מרכז תחבורה משולב – ב"כ, ח"ה) תחבורתי מאוד משמעותי, ככה קורה במדינות המתקדמות בעולם. חיפה זה מודל של איך תחבורה צריכה להיות, וכן, נכון, יש עוד מה לשפר".

אתה צופה ירידה בהיקף התחבורה הפרטית בציר הזה של מרכזית המפרץ-הטכניון-אוניברסיטה בעקבות פתיחת הרכבלית?

"ברור, איפה שאתה נותן לאנשים את החלופה הטובה, הם עוזבים את הרכב הפרטי. תחשבו כמה תנועה הרכבל יוריד מהצירים האלה שעולים לטכניון ולאוניברסיטה".

נדמה שרבים יחששו לעלות אליו לאור מקרה הרכבל באיטליה.

"באיטליה לא הייתה אחזקה והייתה הזנחה".

ובישראל אין הזנחה?

"לא, מה פתאום. קודם כל, בנתה את זה החברה הכי טובה בעולם, 'דופלמאייר' האוסטרית. יש להם אחריות, והם משאירים פה צוות להרצה. במשך כמעט חצי שנה עושים פה בדיקות והרצות. אין פה סבלנות לטעויות, אין דבר כזה. העסק הזה יעבוד כמו שעון. יש פה כ-110 קרונות, וכל חצי דקה יגיע קרון, ימלא 12 אנשים וחוזר חלילה. אגב, יש אפשרות להגדיל את מספר הקרונות".

ליהב היה רעיון לעשות רכבל גם לצד השני. ממערב חיפה לרכס.

"אחרי שראה כי טוב, הוא רצה גם רכבל לכיוון מערב, לדרום העיר. רכבל טוב איפה שהטופוגרפיה מאפשרת. בתל אביב הוא לא רלוונטי, אבל בחיפה זה יכול להיות מצוין לכל אלו שמגיעים מדרום ועולים לרכס".

"הילד כמעט שלא הגיע לבר מצווה". טקס הנחת אבן הפינה לרכבלית

מהמשטרה הצבאית לתחבורה

"אני חושב שעברתי מספיק תחנות בחיי", אומר חן (59), ואכן הרזומה המרשים שלו כולל גם תפקידים בכירים בשירות הצבאי. 33 שנה הוא שירת בחיל המשטרה צבאית, שבסופן מונה לקמצ"ר (קצין משטרה צבאי ראשי). לפני כן, הוא פיקד על בסיסי מ"צ, היה ארבע שנים מפקד המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), מפקד כלא מגידו (שאכלס עצורי שטחים, עליהם שמרו לוחמי צה"ל שנשפטו למחבוש ושוטרים צבאיים – ב"כ, ח"ה), היה מפקד בה"ד 13, בסיס ההדרכה של המשטרה הצבאית, ראש מחלקת מבצעים וסגן קמצ"ר. את תפקידו כקמצ"ר מילא במשך ארבע שנים עד שחרורו מהשירות בדרגת תת אלוף.

לאחר שחרורו מהצבא מונה חן למנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה על ידי שר התחבורה דאז ישראל כץ, שראה בו קלף מנצח. במסגרת תפקיד זה, שבו שימש במשך ארבע שנים עד שנת 2017, הקים את הרשות הלאומית לתחבורה ציבורית, שזכתה בשנת 2016 בפרס איכות ומצוינות בשירות המדינה. לחן מיוחסות רפורמות חשובות בתחבורה הציבורית, כמו הוספת קווי אוטובוסים ורכבת; הכנסת אוטובוסים חשמליים לשימוש; מהפכה בשיטת הכרטוס (כניסה לאוטובוסים מכל הדלתות ולא רק מדלת הנהג), העברת כרטיס אוטומטי וטעינתם של כרטיסי רב-קו גם באמצעות האינטרנט. בתקופתו ברשות הארצית לתחבורה הציבורית נרשמה אמנם עלייה במספר הנוסעים המשתמשים בה, אך מנגד, אומרים מבקריו, בעיית הפקקים לא באה על פתרונה.

ההערכה שרחש לו כץ ויחסיהם המצוינים המשיכו איתו גם לתחנה הבאה בחייו כיו"ר נתיבי אילון, כשחן היה מועמדו של כץ לתפקיד.

חן: "חשבתי שלאחר 33 שנות שירות בצה"ל, זה הזמן לנסות תחום חדש, כי הספיק לי מביטחון. במקרה נקלעתי למידע שיש החלטת ממשלה להקים רשות ארצית לתחבורה ציבורית, כחלק מהמסקנות של ועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המהפכה החברתית. עד אז תחום התחבורה הציבורית בארץ הוזנח במשך המון שנים. כשהוועדה המליצה להפריט את כל התחבורה הציבורית, יצא מכרז בשירות המדינה, הוקמה ועדת איתור, ובסוף בחרו בי. מה אני אעשה? אפילו לא נתנו לי זמן לנוח, גם את החופשה שהייתה לי לא ניצלתי".

אבל לא היה לך רקע בתחבורה.

"בתפקידי כקמצ"ר התעסקתי הרבה בתנועה, כי קמצ"ר בחירום אחראי על כל נושא התנועות של הצבא. באתי מרקע שונה, אבל היה לי מושג והיה לי ידע, כי זה גם היה בתחום העיסוק שלנו. הייתי אחראי על כל נושא התאונות והבטיחות בדרכים בצבא, אז כן היו ממשקים. גם באתי עם רקע של ניהול מערכות גדולות וניסיון של הרבה שנים, והם אלו שהביאו כנראה את הוועדה לבחור בי בין לא מעט מועמדים. הייתי צריך להקים את הרשות עם כל המשמעויות של גיוס כוח אדם ומכרזים, במקביל להרבה פעילויות בשטח של פרויקטים ורפורמות שונות. אגב, עיקר הפעילות אז הייתה באזור הצפון, לא כי אני צפוני, כי ככה היו התוכניות".

לא צריך לעבור ליד הנהג. עולים, נוסעים. מאיר חן גוזר סרט

חיפה הפסידה, נהריה הרוויחה

ואכן, גם בתפקיד זה היו לחן ממשקים עם פרויקטים שנוגעים למטרופולין חיפה עוד מראשיתם, ביניהם הארכת קווי המטרונית ופרויקט הרכבלית. כמי שניצב במוקד ההחלטות וליווה מקרוב את פיתוח התשתיות ומיזמי הענק של המטרופולין בשיתוף משרד התחבורה, הוא לא חוסך דברי ביקורת על ראש העירייה הנוכחית ומדיניותה.

חן: "עכשיו מדברים בחוק ההסדרים על המון נושאים, ובין היתר עולה הנושא של רשויות מטרופוליניות. דווקא לצפון, בגלל הקשר הטוב שנוצר בין חיפה וכל הקריות, יש את התשתית הקרובה להקים רשות מטרופולינית בעתיד. אבל יש פה כל מיני עניינים פוליטיים וסכסוכים, אז בכלל לא מדברים על זה. בעבר זה עבד מאוד יפה. כדי לייצר את המטרונית, החתמנו הסכם בין כל ראשי הערים בסביבה – חיפה, קרית מוצקין, קרית ביאליק, קרית אתא וקרית ים, כי בסופו של יום צריך שיתוף פעולה. צריך לתחזק את כל המסלול הזה, צריך שליטה ברמזורים, ולכן נבנתה פה מערכת תחבורתית שנותנת מענה טוב, שאין אותה בערים אחרות. בנוסף, התפתחו פה גם הרבה תשתיות מסביב, כמו כביש נחל הגיבורים, כביש 22 עוקף קריות, מנהרות הכרמל שהיו פה קודם".

לא קיבלנו העדפות?

"לא ממש. שיתוף הפעולה היה כזה שהיה מאוד משמעותי למשרד התחבורה לייצר פה הרבה פרויקטים חדשניים, כמו המטרונית שזה דבר מאוד ייחודי וראשוני בארץ – פרויקט BRT של אוטובוס שנוסע בנתיב בלעדי עם העדפה ברמזורים וטכנולוגיות חדישות. בסוף הנתונים הצביעו בעד עצמם. אני זוכר שבזמנו נסעו במטרונית 90 אלף נוסעים ביום שזה היקף ענק. היום זה קצת ירד, גם בגלל החשש מהקורונה, אבל אין ספק שזה היה פרויקט מאוד מוצלח. כשהפרויקט הוא מוצלח, באים השכנים ורוצים להעתיק אותו, אז נשר ביקשו וטירת כרמל ביקשו ועכו ביקשו, וכולן קיבלו".

וגם נהריה זכו.

"נהריה זכו, כי בחיפה ויתרו. בחיפה לא רצו. בחיפה הייתה תוכנית להרחיב את המטרונית לאזור הכרמל ועד לאוניברסיטה, אבל בגלל כל מיני אילוצים ושיקולים זרים ועניינים אחרים, העיר פספסה בענק, כי הייתה יכולה להיות פה רשת מאוד יעילה".

מה זאת אומרת "חיפה לא רצו"? ב"כלבו" חשפנו אז, כי קליש ביטלה את פרויקט מטרונית רכס הכרמל וכי התקציב בסך 6 מיליארד שקל יועבר להארכת מסלול המטרונית מעכו לנהריה. עד עכשיו קליש רותם מכחישה שהיא זו שביטלה את הפרויקט.

"היה דיון אצל שר התחבורה, ובמקרה באותו יום מנהריה הגיעו לדיון אחר אצל השר, וככה הם זכו. ככה זה היה בדיוק, היא ויתרה, ונהריה שנקלעה במקרה לאזור בגלל דיון אחר, זכתה. לא הייתי בדיון, אבל קראתי את הפרוטוקולים".

זו הייתה טעות?

"ברור, כי הפתרון בסופו של עניין הוא תחבורה ציבורית, ומי שמשכיל מהר יותר להבין זאת, יקל על התושבים".

מה התושבים הפסידו עם ביטול פרויקט מטרונית רכס הכרמל?

"אלו שגרים למעלה הפסידו מן הסתם את היכולת להשתמש בתחבורה ציבורית מהירה ונגישה לכל מקום. הרי יש פה את קו 1 שהוא מהקריות דרך חיפה לכיוון חוף הכרמל. ברגע שהמטרונית הייתה עולה למעלה, זה היה מחבר גם את השכונות. המטרונית הרי עוצרת באזורי תעסוקה, וכל מי שעובד בקרית הממשלה או במת"ם, למשל, אין לו סיבה להתניע בבוקר את הרכב הפרטי, אם המטרונית מביאה אותו עד פתח המשרד. זה יתרון עצום, עדיף בהרבה מאשר לעמוד בפקקים. המטרונית הייתה מקילה על עורק הנסיעה מהכרמל למעלה, כי היא הייתה מורידה כלי רכב מהכביש".

אתה חושב שאנשים היו ממהרים לוותר על רכבם הפרטי לטובת המטרונית. אופטימי משהו.

"כל דקה וחצי מגיעה מטרונית. הן מגיעות בתדירות מאוד גבוהה. אם לא נסעתם אף פעם במטרונית, זו תקלה חמורה. לא צריך לעבור דרך הנהג, יש מכונת כרטוס בחוץ, אתם עולים, הוא סוגר דלתות ונוסע. היתרון בחיפה שהמטרונית עובדת בשבת מכוח הסכמים מהעבר והיא פועלת כמעט 24 שעות ביממה".

הייתה לך גם מעורבות בכרמלית.

"בזמנו פנה אליי מנכ"ל העירייה גדי מרגלית (מנכ"ל העירייה האחרון בקדנציה של יונה יהב – ב"כ. ח"ה) ואמר לי שזה גדול עליהם. העירייה מנסה כבר כמה שנים להעביר את האחריות על הכרמלית למשרד התחבורה. אספתי את האנשים שלנו ואמרתי 'למה לא, בואו נחבר את הכרמלית לתחבורה הציבורית'".

מה המשמעות?

"ברגע שהייתם נוסעת בכרמלית הייתם צריכה לקנות כרטיס נפרד, לא קשור לכרטיס של התחבורה הציבורית. אז לקחנו את הכרמלית תחתינו וחיברנו את הכרטוס הקיים גם לכרמלית. עד אז כמעט לא השתמשו בכרמלית, כי התעריף לא היה שווה. מי שגר בסביוני דניה ורצה להגיע לעיר התחתית, היה צריך לקנות כרטיס אוטובוס למרכז הכרמל, אחר כך לרכוש כרטיס לכרמלית ואותו הדבר בדרך בחזרה. פה עם אותו כרטיס חיברנו את המערך. בשבוע הראשון להפעלה, לפני שנשרפה הכרמלית, הייתה עלייה של 100 אחוזים במספר הנוסעים. זה משמעותי מאוד. גם אלו שהגיעו מהקריות והיו צריכים לעלות לכרמל, הגיעו עם המטרונית ועם אותו כרטיס עלו למעלה. המעבר היעיל הזה מקל על התושבים ואני חושב שזה הישג מאוד משמעותי שחיברו את הכרמלית לתחבורה הציבורית. זה גם הוריד נטל מהעירייה. הכרמלית היא כלי במערך שלא היה צריך להקים אותו, הוא היה קיים".

קצין משטרה צבאית ראשי. תא"ל (מיל') מאיר חן

למה לו פוליטיקה עכשיו

שמו של חן, תושב קרית מוצקין זה 30 שנה, עלה לכותרות בתקשורת המקומית רק בשנת 2018, סמוך לבחירות לרשויות המקומיות, כמתמודד פוטנציאלי מול ראש העירייה הוותיק חיים צורי. התרחיש אז לא התממש בסופו של דבר. האם גם כעת יש לו שאיפות פוליטיות? חן לא יודה בכך, אולם לדברי מקורביו, הוא לא שולל כניסה למרוץ הפוליטי בחיפה, ואם יקבל החלטה כזו, הרזומה שהוא מביא עימו רק יכול להועיל לעיר שנמצאת במצב של הידרדרות. הניסיון שלו בפרויקטים ממשלתיים עם תקציבי ענק, הידע והמעורבות שלו בכל מה שקשור לתשתיות, הקשרים עם שרים ופקידים בכירים שטווה לאורך השנים, החברות הקרובה עם יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס – כל אלה, אומרים מקורביו, הם בדיוק הדברים שאין לקליש רותם. גם חיילים ששירתו תחתיו מספרים על מפקד נערץ, שיודע להיות קשוח כשנדרש, אבל גם סחבאכּ כשצריך, וגם שנים לאחר שחרורם מהצבא מקפידים לשמור איתו על קשר, והוא מצידו לא שוכח אותם.

כשפרשת מתפקידך הקודם ברשות לתחבורה ציבורית, דיברת על להתמודד על ראשות עיריית קרית מוצקין.

"שאלו אותי ואמרתי שאני לא פוסל שום אפשרות, אני בוחן הכל".

למרות שאתה וחיים צורי הייתם קשורים לשר כץ וליו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס.

"מה זה קשור. הוא נכנס ללחץ, חשב שאני אתמודד מולו, אבל אמרתי לו שזה לא מתאים לי".

ועכשיו, כשאתה פורש מתפקידך כיו"ר חברת נתיבי איילון, יש מחשבות על פוליטיקה מקומית?

"מוצקין? לא".

הכוונה לחיפה.

"כבר גרתי בחיפה כמה שנים כשלמדתי באוניברסיטה".

אתה מתכוון להחליף כתובת, כדי שתוכל להתמודד בבחירות הבאות לראשות עיריית חיפה?

"בלי שום קשר, חיפה זה מקום יפה והגיע הזמן לעבור לאזור אחר. חיפה התפתחה, אמנם לא בנו פה הרבה בשנים האחרונות, אבל יש פה נופים יפים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

החלום הרטוב של יונה יהב

לדברי חן, אחד הפספוסים הגדולים של חיפה, באחריותה של קליש, הוא פרויקט חזית הים.

חן: "זו ההבטחה הגדולה שיכולה הייתה לשדרג את חיפה למעמד של עיר נמל בשורה אחת עם ערי נמל בעולם. הדגל של קליש היה חזית הים והיא ביטלה את חזית הים. אני במקרה ניהלתי את הפרויקט הזה, בדיוק כשסיימתי את התפקיד במשרד התחבורה. הייתי אז במקביל דירקטור בנמל חיפה. באו אליי עם הצעה, מאחר שאני מכיר את העיר, שארכז את הפרויקט הזה. הקמנו מינהלת בחברה הכלכלית, שהייתה מקובלת גם על הנמל, והיינו שותפים. עבדנו  במשך שמונה-תשעה חודשים, ודקה לפני היציאה למכרז, התקיימו הבחירות לראשות העיר. זה היה אחד החלומות הרטובים של יונה יהב במשך שנים. הרגשתי שבאמת גם המדינה מאוד רוצה. רשות מקרקעי ישראל שמה פה את 90 מיליון השקלים הראשונים לפינוי המגרשים מול רמב"ם, כדי לבנות שם מגדלים למגורים. הייתה אפילו תב"ע שנעשתה על ידי אדריכלים. היינו ממש כמה ימים לפני יציאה למכרז של מתכננים, כולל יועצים בינלאומיים שיש להם ניסיון, ובאמצע, בין לבין היו בחירות, ובין לבין שמו אותנו על 'הולד'. אני אפילו זוכר שיחה, שקיימתי לאחר כמה חודשים, כשראיתי ששום דבר לא מתקדם. הנמל אמר זו העירייה, העירייה אמרה 'תנו לנו ללמוד', אז הרמתי טלפון לנחשון צוק (סגן ראש העיר וממלא מקומה – ב"כ, ח"ה). אמרתי לו 'אנחנו לא מכירים, אבל אני מזמין אותך לבוא ולהכיר את הפרויקט'. הוא ענה שהוא מבין, כי הוא היה רב חובל, שהוא מכיר, אבל צריך עוד ללמוד. עניתי לו שזה חבל, כי הם מפספסים. יש פה לעיר הזדמנות".

הוא הגיע?

"הוא היה בנמל, רצה להקים שם קמפוס ללימודים מתקדמים, אני לא זוכר בדיוק. הכל היה מוכן כבר בחברה הכלכלית, חיכינו רק לאור ירוק להמשיך. ניסו להחיות את זה, אבל הכל התמוסס".

מה הסיבה?

"רצו לבדוק את התכנון, חשבו אחרת. בקיצור, הכל ירד לטמיון. היום זה כבר מאוחר מדי, כי נמל חיפה יצא להפרטה ויש כבר מכרז באוויר. מי שיזכה לא יהיה מוכן לוותר על השטחים. עכשיו, גם אם ירצו, זה יעלה פי 10. נניח שמחר חיפה רוצה חזית ים, ההידברות כבר לא תהיה מול המדינה, אלא מול איש עסקים שיגיד 'אתם רוצים? זה יעלה לכם'. בקיצור, חיפה שוב פספסה. לדעתי, הפספוס הכי גדול של העיר חיפה, כי חזית הים הייתה נותנת 'בוסט' מאוד משמעותי לעיר בהיבטים של תעסוקה ובילוי ומקום משיכה לתיירות, כמו בהרבה ערים בעולם. זה היה הופך לגמרי את העיר, אבל היה מי שחשב אחרת, רבו עם כולם, וזה מה שנשאר – להצטער".

מאיר חן בוועדת המשנה למאבק בתאונות דרכים

קליש חוזה עתיד מזהיר לעיר מבחינה תיירותית. אתה שותף לזה?

"אני חושב שחיפה היא אחת הערים היפות בארץ, אבל זו עיר שהיא מפוספסת מבחינה תיירותית. עבדתי בזמנו גם בנצרת והיו אומרים לי 'מה זה חיפה, זו רק תחנת מעבר'. אנחנו רק עוברים דרכה והולכים לישון בנצרת, בטבריה. בנצרת התפוסה בבתי מלון כמעט 100 אחוז".

אולי הארכת שדה התעופה תאיץ את התיירות לעיר, כפי שקליש חוזה.

"מי אמר שעושים שדה תעופה בינלאומי בחיפה? אני בכלל לא בטוח. תראו מה קרה בסופם של כל הוויכוחים על הארכת המסלול".

היו לך קשרים טובים גם עם יפה נוף, שבינתיים הצטמצמה וירדה מגדולתה.

"אני חושב שגם זה אחד הפספוסים הגדולים. הייתה לחיפה זרוע ביצועית נהדרת, גם למדינה וגם לעיר עצמה. העיר נהנתה מכך שהמדינה מטילה פה הרבה משימות, והיא עבדה מאוד יפה. אבל יום אחד הכל התאדה, התפרק, בגלל כל מיני סכסוכים מיותרים שאני לא מבין מאיפה ולמה. ואז אנחנו, חברת נתיבי איילון, נקראנו, כי חילקו את העבודות בין כל החברות הממשלתיות.

"הנה עוד דוגמה נוספת לאוזלת ידה של העירייה: הקמנו לפני כשנה מרכז בקרה מאוד גדול במרכזית המפרץ, עם מסכים חדישים וטכנולוגיה הכי מתקדמת. נתיבי איילון הם האחראים על האחזקה של שלושת קווי המטרונית בעיר, ועשינו פרויקט מאוד גדול של העדפה ברמזורים. כשהרמזור מקבל אות מהמטרונית לפני שהיא מגיעה, הוא ישר נותן לה ירוק, כדי לצמצם את פער הזמנים. מרכז הבקרה העירוני של הרמזורים היה תמיד בחיפה, אבל אנחנו הצענו להם להיכנס למרכז הבקרה שלנו, החדש והמודרני. הצענו להם לאחד את המרכז שלהם עם שלנו, כי הוא קיים. המדינה מימנה הכל, אנחנו לא צריכים מהם כלום ואפילו היינו מממנים את עלות המשרות של שתי העובדות. אבל הם לא מוכנים".

מה זאת אומרת להתאחד?

"מרכז בקרת הרמזורים הוא רק בחיפה, ופה שולטים על כל מסלול המטרונית. חיברנו גם את הרמזורים של הקריות לאורך תוואי המטרונית ורצינו לקחת את המרכז הישן והמעפן הזה שיש בחיפה ולהעביר אותו למרכז החדש, ואז גם העיר תהנה מזה. תושיבי את שתי העובדות שלך אצלנו ותפעילי את מרכז הבקרה עם הציוד הכי מתקדם בעולם באפס כסף. אז בגלל כל הוויכוחים והמלחמות הם החליטו שלא, שהם לא משתפים פעולה ולא רוצים. כל הסכסוכים הפנימיים האלה בסוף גורמים לנזק סביבתי. חבל. כי זה צעד קטן אבל חשוב להפוך את האזור למרכז מטרופוליני".

גם נושא חיבורי הנמל לא בדיוק דפק כמו שצריך.

"באתי עכשיו מהטכני, התשתית של הכביש זה כמו בעזה. כל הכבישים סביב נמל המפרץ הם באחריות הרשות המקומית והם מוזנחים לגמרי. היה עניין גם עם כבישי הגישה לנמל, שגם שם היו סכסוכים ועניינים ובסוף חנ"י (חברת נמלי ישראל) אחראית על זה. הוציאו את זה מיפה נוף והעבירו לחנ"י. בגלל שאין יותר את יפה נוף, קבעו שנתיבי איילון תתחזק את כל ציר המטרונית. בזמנו יפה נוף הייתה רשות תמרור מקומית לאורך תוואי המטרונית, כי היו צריכים חברה אחת שתרכז את הנושא הזה. הרי מדובר היה בחמש רשויות ואי אפשר שכל אחת תהיה עצמאית. אז עכשיו בחיפה לא חותמים. חמש הרשויות חתמו ובחיפה מסרבים לחתום".

על מה?

"שנתיבי איילון תהיה רשות התמרור לאורך תוואי המטרונית, ואי אפשר בלי חיפה, החלק הארי של המטרונית נמצא פה בחיפה".

אז מה זה אומר?

"שזה תקוע, בדיוק כמו מרכז התמרורים".

ודעתך על הנמל החדש, נמל המפרץ?

"אני חושב שהנמל החדש יוסיף לכל מה שקורה בתוך העיר. יש נמל ישן שיוצא להפרטה, ואני מניח שייקח איזו שנה, ואת החדש משיקים ב-1 בספטמבר. אני חושב שרע זה לא יעשה לאזור. זה יגביר את התחרות, ותחרות היא מנוע צמיחה. אני הייתי דירקטור בנמל ולא יכול להיות שוועדי העובדים היו מנהלים את העבודה. לפעמים, היית רואה פה עשרות ספינות ממתינות בלב ים, כי לעובדים יש שעות עבודה מסוימות ומה פתאום לגלוש מהן. אתם יודעים כמה עובדים הולכים להיות בנמל החדש? קצת יותר מ-300, הכל על אוטומציה. בנמל חיפה יש 1100. קידמה זו יעילות, ואני חושב שזה יקפיץ פה את האזור. תראו כמה שטחים לוגיסטיים מיועדים מסביב לנמלים".

וזה יגרום ליותר תנועה של משאיות.

"בסדר, אבל אפשר להיערך לזה, עם תשתיות".

אבל בסופו של דבר כולן יעברו בעיר.

"מישהו יצטרך להיות בעל הבית ולעשות סדר. מי? הריבון".

מה למשל?

"תנועת המשאיות תהיה בלילה. היום הולכים לכיוון של העברת מטענים ברכבת. הרי יש מסילת רכבת מהנמל עד מרכז הארץ. אני יודע שהרכבת היום מקדמת את העניין של הקמת מסופי מטענים, כי היא רוצה להוביל את המטענים. זו מדיניות נכונה – הפחתת זיהום אוויר, מניעת תאונות דרכים, הורדת עומסים בכבישים. יש פתרונות, רק צריך לחשוב עליהם. בקיצור, עיר מעניינת".

היית רוצה להנהיג אותה?

"אין ספק שחיפה היא עיר מעניינת, עיר מאתגרת, עיר עם פוטנציאל. הפוטנציאל פה הוא מאוד גדול ויש הרבה מה לעשות".

אתה מתחיל ללמוד את נושא הטיפול בחזירים? נדמה שזו יריית הפתיחה.

"לא, לא. זה ריאיון מקצועי נטו".

ממש.

"קודם כל אצטרך לעבור לגור פה".

זה משהו שאתה שולל?

"בכלל לא. חיפה עיר יפה, עיר מודרנית. הקריות הן שכונה בתוך חיפה".

נראה שיש לך כבר סלוגן.

"התושבים לפני הכל, מזה תבינו מה שאתם רוצים. מי גר פה? התושבים. והם לפני הכל".

"כלבו – חיפה והקריות" העביר להתייחסותה של עיריית חיפה שורה של שאלות, אולם עד כה לא התקבלה תגובה.